Nuevo párrafo
Nuevo párrafo
הפרמקופיאה ברפואה יהודית
מבוא
Nuevo párrafo
פרמקופיאה הוא הקובץ של כל הנתונים שמגדירים את מזגם פעולותיהם ותכונותיהם של צמחי המרפא שבשימוש בכל רפואה מסורתית. לרוב הפרמקופיאה מבוססת על הצמחים המקומיים של אותו אזור בו התפתחה אותה רפואה. הפרמקופיאה כוללת גם את כל התרופות הפשוטות והמורכבות שנהגו להכין מאותם צמחים לטיפול בתחלואה האופיינית לאותה אוכלוסייה.
הפרמקופיאה היהודית היא פרמקופיאה אנרגטית, המשמעות לכך היא שתכונותיהם והשפעותיהם של צמחי המרפא נקבעים לפי האיכויות האנרגטיות שלהם.
מזג:
הוא היכללות האיכויות האנרגטיות שבכל נברא:
חום וקור - לחות ויובש.
ארבע האיכויות האלה נמצאות בבני אדם , בבעלי חיים, בצומח ובדומם והם אלה אשר מגדירים את המזג הטבעי, שהוא המזג המולד של כל דבר המקנה לאותו נברא את התכונות והפעולות הגומלין שלו.
הכלל הבסיסי בשימוש בפרמקופיאה אנרגטית הוא העקרון של האיכויות ההפוכות.
האיכויות ההפוכות : הוא העקרון הבסיסי ביותר העומד מאחורי ההבנה הטיפולית ברפואה היהודית.
עקרון האיכויות ההפוכות אומר שכל תופעה או מחלה בגוף יש לה מזג משלה המורכב מאחת או יותר מארבעה האיכויות הראשוניות: חום –קור, לחות -יובש והדרך לאזן ולטפל בה הוא באמצעות האיכות ההפוכה. לדוגמה מצב של התקררות צריך לחמם, מצב של עודף לחות צריך לייבש, מצב של עודף נוזלים צריך לנקז ולייבש, מצב של חום הגורם ליובש צריך לקרר וללחך וכ"ו.
השפעות הרצויות מתרחשות כאשר יודעים להגדיר איזה סוג של השפעה אנרגטית יוצר הצמח בגוף:
חום קור לחות או יובש על האיבר מסוים. לפי זה נקבע אם צמח זה הוא בעל השפעה מחממת מקררת מייבשת או מלחכת ואיך האיבר יגיב לאותה השפעה.
השפעות של האיכויות האנרגטיות על גוף האדם
השפעת החום על גוף האדם: מניע תהליכים , מרגיע , מרפה מתח ,מרכך רקמות , מרחיב כלי דם ותעלות מדלל דם, מגביר זרימת נוזלים ומפזר גודש נוזלים , ממריץ תהליכים , ממיס משקעים וגושים , מזין ומחזק
השפעת הקור על גוף האדם: מרגיע , מפזר חום , מוריד נפיחות , ממתן תהליכים , מוריד לחץ דם , מיצב וממצק נוזלים , מאט זרימה , מגביר זרימה, מקרקע ממרכז וממתן, מצר כלי דם ותעלות .
השפעת הלחות על גוף האדם: מלחלח , מסכך ,מדלל, מזין , מניע זרימה , יוצר גודש ונפיחות.
השפעת היובש על גוף האדם: סופח , מפרק ומפורר , מייבש מגבש ומקריש, ממצק , מצר , מנקז, מק
קביעת האם ההשפעה היא מחממת או מקררת נמדדת לפי שני גורמים :
1- התגובה הסובייקטיבית של האדם לצמח מסוים, התגובה של הגוף שלו לצמח הזה והן על יכולתו של
הצמח לגרום להשפעה מחממת או מקררת באופן מעשי.
2 - הניסיון וההיקש . כאשר יודעים את מזג של צמח מסוים יכולים לשאר איך הוא ישפיעה על הגוף.
הסדר הנכון הוא שידיעת מזגם של הצמחים הוא זה שמאפשר להבין את השפעתם על הגוף , צמח חם יוצר
השפעה מחממת שיגביר זרימת דם , ירחיב כלי דם, יאלחש וירכך נוקשות.
צמח קר יגביר לחות, יכווץ והיאט זרימת דם ונוזלים.
איכויות האנרגטיות של הצמחים
אופן השימוש ובחירת הצמחים בפרמקופיאה אנרגטית הוא בהתאם להשפעתם האנרגטית ופעולתם בגוף.
הגדרת פעילותיהם הראשוניות של צמחי המרפא מתחלקת לשישה קבוצות שכל אחת מהן היא בעלת מזג מסוים המורכב משילוב של שתי איכויות :
1- צמחים בעלי השפעה מחממת ומייבשת.
2- צמחים בעלי השפעה מחממת ומלחכת.
3- צמחים בעלי השפעה מקררת ומייבשת.
4- צמחים בעלי השפעה מקררת ומלחחת.
5- ניטרליים מלחכים.
6- ניטרליים מייבשים.
הטעמים
מרכיב נוסף שמשפיעה על פעילות הצמחים הוא הטעמים שלהם.
הטעמים מגבירים את התכונות של הצמחים ואת אופן השפעתם על האיברים.
במקורות מסוימים מתייחסים לטעמים בקשר למרות לכן מוזכרים ארבעה טעמים כנגד ארבע מרות :
מתוק – מחמם מניע ומזין, מר – מקרר מקרקע ומעורר, חמוץ – מקרר מכווץ ומנקז, מלוח – מחמם סופח ומלחכך.
במקורות אחרים מתייחסים לטעמים בקשר למזגים לכן מוזכרים שמונה סוגים שונים:
מתוק, מר , מלוח, חריף, עפיץ , כווץ , חמוץ ותפל .
מתייסרים בכאב?
די לסבול!
למה לסבול אם ניתן בטיפול פשוט לחוש הרבה יותר טוב?
טיול בכאבים באמצעות שמן בלסם.
אין סתירה בין המקורות אלא השלמה, במקורות המדברים על הטעמים רק בקשר למרות יתר הטעמים כלולים בתוך המרות.
ברוב הצמחים הטעמים לא קיימים כטעם בודד אלה משולבים : מר וחריף (קליפת תפוז וקלמנטינה , כורכום ), מתוק וחמוץ (תפוח ירוק, פירות יער תפוז, קלמנטינה) , מתוק ועפיץ (רימון), מתוק וחריף (מנטה, נענע ) . שילוב טעמים שונים יוצר התאמה של הפעילויות השונות של הצמחים והשפעתם על האיברים.
פעילויות הצמחים
פעילויות והשפעות הצמחים נגזרות ומוגדרות בהתאם לאיכויותיהם האנרגטיות.
הגדרת מזגם פעולותיהם תכונותיהם של צמחי המרפא והתרופות ברפואה היהודית.
חלוקת הצמחים לפי פעילויות ראשוניות, שנוניות, שלישיות, התוויות.
1- פעילויות ראשוניות: יסוד, מזג (שילוב זוג האיכויות האנרגטיות המאפיינות את הצמח), טעם וריח.
2- פעילויות שניוניות: תכונותיהם (מכווץ- מרחיב , מייבש – מלחך , מנקז – מחזיק , מדלל – מגבש, משתן , מרפה) .
3- פעילויות שלישיות: סוג השפעה על הגוף ( מגביר זרימת דם , משלשל, מנקז ליחה מהריאות , מקדם מחזור, מנקה כלי דם) .
4- התוויה כללית לפי המסורת היהודית (לאיזה מצבים נהוג להשתמש – מצבי חום ולחות , חום ויובש, חום וכ"ו) .
5- סוג המרה (על איזה מרה או מרות משפיעה)
6- התוויות לפי איברים
7- התוויות לפי מחלות
8 - חלק בשימוש ( עלה, פרחים , פירות , קליפת הגזע, שורש קליפת השורש, זרעים)
9 - סוג ואופן השימוש (פנימי – חיצוני. תרופה פשוטה או מורכבת . כמוסות, חליטה, סירופ, חומץ, מרקחת דבש, יין מרוקח, משחה, שמן, בלסם וכו'. שילוב עם צמחים נוספים לחזק או להחליש השפעות מסוימות)
10 - יישומים משותפים (השפעות דומות לשתי הקבוצות של צמחים חמים וצמחים קרים והשוני מבחינת האיכות האנרגטית).
החלוקה הכללית היא בין צמחים חמים וצמחים קרים. בתוך כל קבוצה יש חלוקה לפי פעילותיהם והתוויותיהם.
© כל הזכויות שמורות לאוריאל ארי גורפינקל – המרכז לרפואה יהודית.
בס"ד
המרקחות ברפואה היהודית
סממני המרפא( 1) ברפואה היהודית מתחלקים לשניים : 1-תרופות פשוטות 2-תרופות מורכבות או מרקחות.
מרקחת היא תערובת של צמחי מרפא שרפים מינרלים ומתכות שיוצרים תרכובת אחת ואחידה לצורך רפואה שכל מרכיב תורם מתכונותיו ואיכויותיו להתוויה
הרפואית של אותה תרכובת .
המרקחות במקורות היהדות
"ועשית אותו שמן משחת קודש , רוקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קודש יהיה" - ספר שמות פרק ל פסוק כה.
רוקח מרקחת : "כל דבר המעורב בחברו עד שזה קופח מזה או ריח או טעם קרוי מרקחת , העשוי על ידי אומנות תערובת" - פירוש רש"י .
מרקחת : "תערובת של סממנים שונים לבשמים , לסיכה או לרפואה, רוקחי המרקחות לבשמים " - ספר דברי הימים פרק א פסוק ט.
מרקחת : "מוציא תרופות בהם רופא יניח מכאוב וכן רוקח עושה מרקחת" - ספר בן סירא פרק לח פסוק ד-ו.
אופן הכנת מרקחת שמנים במסורת היהודית
"היה מעשה השמן כדברי רבי יהודה שאמר שראום במים שלא יבלעו את השמן , ואין השרייה שיהיו במים לבדן , אבל נתנו הבשמים כתושים בכלי מלא מים הציפו
עליהן שמן זית הין (4 ליטר) ואחר כך נתנו על הכלי על פי כלי אחר מלא מים ונתנו על אש נחה על גחלים הוממות ובושלו עד יבשת המים וקלטו השמן מעליו כי כן
מעשה הרוקחים בכל שמן מבושם" - הרמב"ן.
היו כותשים את הצמחים ומשרים אותם במים במשך כל הלילה כדי שהמים יקלטו את איכויות הרפואי של הצמחים . בבוקר היו שופכים שמן זית לתוך הכלי שבו
נמצאים הצמחים יחד עם המים ומבשלים בסיר בן-מרי על גחלים עד שכל המים בכלי העליון יספגו לתוך השמן וכך יעברו לשמן כל האיכויות של הצמחים.
מנגנון הפעולה של צמחי המרפא במרקחות
העקרון הבסיסי ברפואה היהודית היא שתחילת כל טיפול הוא באמצעות תרופות פשוטות ולא מורכבות ורק לאחר שהתרופה הפשוטה לא הביא
לתוצאות הרצויות מומלץ לעבוד עם תרופות מורכבות.
הרופא חייב להשתדל לרפא את החולי באמצעות תרופות פשוטות , הכוונה היא לתרופות בלתי מורכבות , צמח בודד או שמן בודד אשר סגולתם הריפוי ידועות
ומנוסות. רק במידה והתרופה לא יצליחה לרפא צריך הרופא לנסות תרופות מורכבות.
מה הן השיקולים שרופא או מטפל צריך לקחת בחשבון באבחון שלו לפני השימוש בתרופות מורכבות?
1 - אם החולי מורכב מתופעות הופכיות שאין בפעולות של תרופה בודדת יכולת לרפא .
במצב זה צריך הרופא או המטפל להכין תרופה שיכולה לתת מענה לתסמינים המורכבים של אותה מחלה.
2 - אם יש צורך להוסיף או להפחית במזג (האיכויות) המרקחת כדי לא להזיק לגוף .
אם מזג הצמח הנבחר הוא חלש מדי נוסיף לו צמח מחזק ואם הוא חזק מדי נוסיף לו צמח הממזג את עוצמתו.
3 - אם יש צורך לעדן את טעם המרקחת, נרצה להוסיף סממן שמטרתו להמתיק כמו הדבש , זו הסיבה שהרבה מרקחות מכילות דבש .
יש טעמים נוספים לשימוש בדבש : 1- חומר משמר , 2- הדבש יש לו איכות היגרוסקופית מייבש וסופח ליחות ולחויות 3- מחטא.
4 - כאשר יש צורך להחדיר את התרופה לעומק הגוף לאברים הפנימיים נצטרך להוסיף צמח או מרכיב אחר שמטרתו להוביל את התרופה במהירות למקום החולי.
5 - כאשר אחד ממרכיבי המרקחת הוא בעל כוח ריפוי חזק מדי ורעיל וגורם לתופעות לווי נצטרך להוסיף מרכיב שמטרתו לבטל את עוצמת רעילותו.
6 - כאשר הצמחים שבמרקחת עלולים להגיע לאיבר בכמות מעוטת ומוחלשת בגלל מיקום האיבר (כמו הריאה) מפני שהדם המוליך אותה עובר קודם כל דרך איברים
אחרים ( הקיבה, הכבד והלב ) (א) בדרכה אל האיבר החולה .
במצב הזה יש צורך לחזק את התרופה כדי שתוכל להגיע לאותו האיבר בכמות ובעוצמה מספקת כדי לרפא אותו איבר.
7- כאשר צריכים רק הפעילויות של הצמח על איברים ולא את המזגו .לדוגמה בטיפול במחלות חום (קדחת \ מחלות ויראליות או חיידקיות המתבטאות בעליית חום הגוף)(2)
נרצה לעבוד עם צמחים ניטרליים או קרים ולא עם צמחים חמים. לכן אם יש צמח שפעילותו מתאים לטיפול בחולי מסוים אבל מזגו חם ננטרל את חומו
מבלי לפגוע בפעילות על האיבר. לצורך הבנת העיקרון ניקח מקרה קליני של מטופלת בת 30 עם דלקת בשלפוחית השתן המלווה בחום גוף נמוך ושריפה בשתן.
בנוסף המטופלת סובלת מדימום וסטי מוגבר שמעיד על עודף חום ברחם והיא נמצאת שבוע לפני הווסט. זה נתון חשוב מאד שצריך לקחת בחשבון בבחירת הצמחים.
לטיפול בדלקת בשלפוחית השתן צריך לפתוח את התעלות והמעברים ולנקז מהם את הליחות המזיקות שנדבקו בריריות השלפוחית ובדרכי השתן (הזיהום החיידקי)
זרעי סלרי הם חמים ויבשים ,פותחים ומנקזים ליחות עבות וגם משתנים ומצד שני חומם ויובשם עלולים להחמיר את תסמיני הווסט .
במצב הזה נוכל למתן את השפעת החום שלהם על הרחם עם נשלב צמחים קרים ורטובים כמו אמנון ותמר , זרעי אבטיח או זרעי קישואים שממתנים את מזגם החם
והיבש של זרעי סלרי יחד עם זאת לא מחלישים את הפעילות המשתנת שלהם מפני שהצמחים הקרים הם גם בעלי פעילות משתנת .
8- כאשר רוצים לנטרל הפעילויות של צמח (פעילויות שניוניות ושלישוניות) על איבר מסוים נצטרך לשלב יחד עמו צמח נוסף בעל מזג ופעילות הפוכה על אותו איבר
שאנו מעוניינים לא להשפיע עליו. להבנת העיקרון ניקח את המקרה של אותה מטופלת בת 30 עם תסמינים של דימום וסטי מוגבר אלה שהפעם היא סובלת מאבנים
בשלפוחית השתן ולא מדלקת בשלפוחית. כדי לטפל באבנים בשלפוחית השתן , אנו צריכים צמח ממיס אבנים ומשתן, במונחים מערבים צמח עם פעילות
אנטי-ליטית וודיורטית. אחת הצמחים שמתאים לטיפול באבנים בשלפוחית ומוזכר בספר הרפואות של אסף הרופא הוא גומא הפקעים או בשם המסורתי קיפרוס.
גומא הפקעים הוא צמח חם ויבש בעל השפעת ממיסת משקעים של מרה אדומה ושחורה בדרכי השתן. לגומא יש גם פעילות על הרחם, "פותח סתומים ברחם" מטפל
במצב של אל-וסט \ אמנוריה ומקדם מחזור. המזג החם של גומא הפקעים מרחיב כלי דם ומגביר זרימת דם לכל החלק התחתון של חלל הבטן ומצד היובש שלו ממיס
משקעים ואבנים בשלפוחית השתן.
במקרה שלנו נרצה לנטרל את הפעילות הזו של הגומא על הרחם כדי לא להגביר את התופעות של דימום וסטי מוגבר ממנו סובלת המטופלת מבלי שזה יפגע
בפעילותו בדרכי השתן. במקרה הזה נוכל לצרף צמח בעל פעולה הפוכה על הרחם , צמח שעוצר דימום ריחמי ויחד עם זאת הוא גם מטפל בתחלואי בדרכי השתן.
צמח שיאתאים למצב הזה צריך להיות בעל מזג קר ויבש עם התוויה לרחם ולדרכי השתן. הקור והיובש מכווצים כלי דם וכך מפחיתים זרימת דם . וורבנה רפואית
עשויה להתאים למקרה הזה מפני שהוא קר ויבש בעל פעילות משתנת וממיסה אבנים בדרכי השתן יחד עם זאת יש לו פעילות עוצרת דימום רחמי, הקור והיובש
שלו מגירים את דרכי השתן ,מגבירים השתנה וממיסים משקעים . ניקח מקרה נוסף להבנת הכלל של נטרול פעילות מסוימת של צמח מבלי לפגוע בפעילות אחרת
שלו. אדם שסובל מאבנים בכליות ורוצה לטפל בם, יחד עם זאת הוא גם סובל מטחורים, בעקרון הטיפול בשני התופעות הוא עם צמחים הפוכים במזגם.
להמסת האבנים עדיף לעבוד עם צמחים חמים ויבשים ולטחורים עם צמחים קרים ויבשים.
כפי שהצגתי בדוגמה הקודמת זרעי סלרי מותווים להמסת אבנים בכל מערכת השתן מצד חומם ויובשם מצד שני המזג שלהם עלול להזיק ולהחמיר את
תופעת הטחורים . כדי לנטרל את השפעתם על כלי דם והטחורים אפשר לשלב צמח אכילאה שהוא קר ויבש ויש לו השפעה מכווצת כלי דם ועוצרת דימומים.
השילוב של האכילאה לא תפגע בפעילות הממיסת אבנים של זרעי סלרי מפני שהוא לא פועל על הכליות מצד שני הוא יכווץ את כלי הדם באזור הטחורים וכך
ינטרל את הפעילות הוזודילטורית \ מרחיבת כלי דם של זרעי סלרי באזור פי הטבעת שעלולה להחמיר את תסמיני הטחורים.
9- כאשר יש חולי מורכב ממרות\ליחות הפוכות במזגם וצריך לשלשל אותם נצטרך להרכיב תרופה המכילה צמחים לכל ליחה וליחה ומצד שיני שלא ינגדו אחד ואת
השני את כוחם. במצב הזה צריך לבחור 3 צמחים שונים המתאימים לנקז כל ליחה בנפרד ולחבר אותם עם צמח שבכוחו לשלשל אומנם הוא ניטרלי במזגו.
כדי להכין תרופה כזו צריך לחשב את סה"כ כמות התרופה שנרצה להכין ומתוך הכמות הזאת 50% הוא הצמח המחבר (צמח המרכבה) וה50% השיני הם 3 הצמחים
האחרים , בתוך ה50% של הצמחים הייחודיים לליחות החלוקה שווא בין 3 הצמחים, כל צמח מקבל 16.5% בתוך ה50% השני המיועד לטיפול בהתגברות המרות.
זה דרך הכנת תרופות מורכבות לתחלואה מורכבת ממרות\ליחות הפוכות . גם במקרה של התגברות 4 המרות דרך ההכנה הוא זהה.
הערות שוליים :
א- ברפואה היהודית סדר אספקת הדם לאיברים הוא כדלהלן : לאחר שהצמחים נספגים במערכת העיכול עוברים לכבד ומשם למחזור הדם הוורידי לאחר מכן למוח
ואחר כך ללב ורק אחרי זה לריאות .
לסיכום :
1-הגישה הטיפולית בשימוש בסממני מרפא היא להשתדל לעבוד עם תרופות פשוטות שיעילותם והתוויתם לאותה מחלה ידועות ומנוסות.
2-במידה והרופא או המטפל מחליט שיש צורך בתרופה מורכבת \ מרקחת יש להשתדל לעבוד עם מספר מועט של צמחים בעלי מזגם ופעילותיהם מתאימות למצב
הגופני ולמחלה של אותו חולה .
3- צריך להשתדל להשתמש בסממני מרפא בעלי השפעה בינונית עדינה ופחות בסממני מרפא בעלי השפעה עוצמתית .
4- אם משתמשים בסממני מרפא עוצמתיים שהשפעתם על הגוף עלולה להזיק לאיברים צריך המטפל להכיר ולדעת בדיוק מה הם התופעות והנזקים שעלולים
לקרות ואיך למתן או לנטרל את השפעתם המזיקה באמצעות צמחים ממזגים.
מקורות :
”העיקר והכוונה הראשונה בעשיית הסמנים ולרפאת בהם הם הנפרדים, אשר ניסו פעלם בכל חולי וחולי. ואחר כך יקרה לרופא להרכיב לאותם סיבות והכרח גדול ,
ומה שהוצרך אותו להרכיב אותם בזו המלאכה (אלה ה) סיבות: האחד כי לפעמים לא נמצא בהרבה מן החוליים בסם הנפרד מה שיצטרך אליו מן הכוחות שבהם יגיע
אל הרפואה, שיהיה החולי מורכב מחוליים שהם הפכים, יצטרך להרכיב הסמנים שהם מסוגלים לכל חולי וחולי מאלו החוליים המורכבים. ודוגמה זה הקדחות
המורכבות מן החלטים החמים והקרים , צריך שיהיו הסמנים המרפאים אותם מורכבים מן החמימות והקרירות , ומה שצריך עוד להרכיב הסמנים כי הסם לא יהיה
במדרגה רוע המזג שנרצה לרפאותו, אבל יותר חסר ממנו או יותר נוסף ואם יהיה נוסף יערב בו מה שיחלישהו , ואם יהיה חסר יערב בו מה שיחזקהו. ולפעמים ירכבו
הסם כשיהיה טעמו נמאס שישימו בה מה שימתיקו, וזו הסיבה שירכיבו רוב הסמנים עם הדבש לפי שימתיק אותם ועוד שהוא שומר את כוחם. ועוד מה שהוא הוצרך
עוד להרכיב הסמנים כי לפעמים יצטרכו להגיע הסם לעומק הגוף, ומערבין בו מה שיעזור להעבירו במהירות. ואיפשר שיהיה כוח הסם משונה לכוח הסם שיכווין בו
לרפאות כמו שיערב ארנבת דראריח (חרק \ חיפושית ירוקה רעילה מוכרת גם בשם זבוב ספרדי) במי סמני הבועה , כי הסם הזה דרכו לעשות נגע בבועה. והסמנים
שיבוקש בהם לרפאות זה האבר יגיעו אליו בקושי , ויחסר כוחם לפי שלא יגיעו אליו אלא אחר העיכול ברוב איברי המזון . ועל זה כמו שהם להעבירם לזה האיבר .
ובזה יעשו בסמני הריאה , רצוני לומר לנגע הריאה , שהם יערבו עם הסם שיקרום הבשר מה שדרכו לנקות הנגע, לפי שהריאה יגיע אליה הסם אחר העיכול בלב
והכבד והאצטומכא. ומה שצריך עוד להרכיב הסמנים כי אפשר שיהיה בסם הנפרד כוחות שלא נצטרך אליהם אלא לקצתם . ודוגמה זה שנצטרך אל הסם לכוחותיו
השניים או השלישיים ולא נצטרך לאיכויותיהם , כמו הצורך לזרע הכרפס (סלרי apio) בקדחות לפתוח הסתומים ולחתך החלטים ולהוציאם בשבילי השתן אבל חומו
ויובשו אין אנו צריכים אליהם , ועל זה נצטרך לערב בו מה שישבור חומו ויובשו מבלתי שיהיה כוחו השני הפך לכח המכוון , אבל צריך שיעזור בו כמו שנערב בזרע
הכרפס זרע אבטיחים או זרע הקישואים. כל אלו עם היותם קרים יש בהם כוח להוריד השתן. ועוד הסיבה להרכיב הסמנים המשלשלים כי בהיות כוונותינו להוציא
חלטים משונים (שונים באיכותם)כמו שנכווין להוציא השלשה חלטים – המרה הירוקה השחורה והבלגם- יהיה דרך עשייתו שניקח מכל סם מן הסמנים לכל חלט
וחלט משקה שלם כשלא יהיה אצלינו סם מורכב , ואחר כך ניקח מכללם חלק דומה למספרם. אם יהיו המשקים משלימים שלשה ניקח שלישייתם ואם יהיו שנים
ניקח חצים. ודוגמה זה כי שנרצה לשלשל בלגם ומרה ירוקה ושחורה ניקח מן צמח חבלבל רפואי ומן אבטיחה הפקועה ומן אבן הלפיס (עיפרון בספרדית) ומים
אספרגוס שלם עם הסמנים שהם כמו מחיצה להם , ואחר כך מן הכל שלישייתו ויהיה אספרגוס שלם , וכמו כן אם יהיו הסמנים ארבעה ניקח רביעייתם וזה סדר
הרכבת הסמנים המשלשלים בכל סיבת הרכבת שאר הסמנים. והרופא הבקי יוכל להכין דרך הרכבת הסמנים מצד איכויותיהם הראשונים ופעילותיהם השניים
והשלישיים , כי בדעותינו טבע הפשוטים נדע טבע המורכבים" (ציטוט מתוך ספר צרי הגוף של רבי נתן בן יואל פלקירה ז"ל פרק חמישי הרכבת הסמנים)
מילון מונחים
- סממני מרפא: פירוש תרופה , הסמנים יכולים להיות צמחים , שרפים, שמנים , חלקי בלעי חיים ,מינרלים ואבנים לבדם או מורכבים.
2- קדחת : שם כולל למחלות שהתסמין העיקרי הוא העלאת חום הגוף כמו במחלות ויראליות . ישנם סוגים שונים של קדחת הם מוגדרות לפי דפוס הופעתם בגוף.
3- חלטים : מרות \ ליחות
בועה : שלפוחית השתן
4- פעילויות שניוניות : אופן הפעולה של איכויות הצמח על הגוף – מכווץ, מרחיב, מגביר זרימת דם, מאלחש.
5- פעילויות שלישיות: התוויה של הפעילויות השניות על האברים – מעודד מחזור נשי , מפסיק שלשול.
6- בלגם : הליחה \ מרה לבנה
7- מרה ירוקה: מרה אדומה \ צהובה
בס"ד
מצוי הידרו-אלכוהולי (טינקטורה) עם מים חיים
טינקטורה הוא מיצוי נוזלי של החומרים המסיסים במים ובאלכוהול בצמחים. הטינקטורה מורכבת משני חלקים, החלק המימי והחלק האלכוהולי. החלק המימי הוא לטובת מסיסות של החומרים המסיסים במים שבצמח שהם בד"כ הרוב והאלכוהול ממלאה כאן שני תפקידים : 1- לטובת החומרים המסיסים באלכוהול כמו שמנים נדיפים ושרפים 2- חומר משמר.
הטינקטורה מקורה בפיטותרפיה המערבית , ברפואות המסורתיות מקובל יותר השימוש ביין רפואי וגם בחומץ כמדיום להמסת חומרים מסוימים . ליין ולחומץ יש ערך מוסף שהם מעשרים את התכשיר בגלל האיכויות הריפוי שלהם . המטרה של הטינקטורה היא לאפשר את המיצוי המרבי של כל החומרים של הצמח במדיום מימי שהוא הכי קל ומהיר לספיגה במעיים.
בטינקטורה רגילה משתמשים במים מזוקקים או בסתם מים של ברז, בטינקטורה עם מים חיים משתמשים במים מן הטבע או בנוזל מימי אחר (תסחיט מצמח טרי , הידרוסול , מרתח ) שהוא עשיר באיכויות ובחומרים נוספים שמעצימים את כוח הריפוי של המיצוי ההידרו-אלכוהולי.
השימוש במים עשירים מאפשר לשלב בתוך המצוי ההידרו-אלכוהולי חומרים נוספים שהטינקטורה לא מסוגלת להפיק לבדה , לדוגמה אם נשתמש בהידרוסול במקום מים רגילים המיצוי ההידרו-אלכוהולי יקבל גם את המרכיבים הארומטיים של ההידרוסול וביניהם גם כמות זעירה של שמנים אתרים שכולם יחד מגבירים את פעולת התכשיר וגם מאפשרים שימוש בצמח מלא אם משתמשים בהידרוסול של אותו צמח שבטינקטורה.
צמד המילים מים חיים מגיע מספר במדבר בפרשת חוקת בה הקב"ה מסביר למשה רבינו איך להכין עפר של פרה אדומה ומצווה למשה להשתמש במים חיים . המפרשים מסבירים שמים חיים הכוונה למים נובעים מעומק האדמה בזרימה בלתי פוסקת.
הרעיון בשימוש במים חיים מוזכר אצל אסף הרופא שמקדיש פרק מיוחד לסוגים המים השונים שיש בטבע, מה איכותם ומה תועלתם לבריאות האדם , מי מעיין , מי גשם , מי שלג והמובחר מכולם הוא מי טל . בנוסף למים חיים שבטבע אסף הרופא מספר גם על שימוש בתסחיט מחלקים שונים של הצמח טרי בתכשירים רפואיים. השימוש במים חיים מקובל מאד גם באלכימיה היהודית כמרכיב קבוע להכנת תכשירים. במרוצת הדורות הביטוי מים חיים ברפואה היהודית הפך לביטוי כללי לשימוש ובשילוב של נוזלים שונים בתכשירים שיש להם ערך מוסף ויכולים להגביר את פעולת כל הצמחים שבתכשיר.
בס"ד
פיטום קטורת הסמים בבית המקדש - העדות הראשונה והקדומה ביותר בשימוש בצמחי מרפא בעם היהודי (חלק א)
קטורת הסמים היא העדות הראשונה והקדומה ביותר בשימוש בצמחי מרפא בעם היהודי, היעוד של קטורת הסמים הוא לצורך עבודת הקודש באוהל מועד במדבר (1) ובתקופת בית ראשון ובית שיני בבית המקדש בירושלים. לחכמי ישראל ולרופאים שבתוכם הייתה ידועה לא רק הסגולות הרוחניות של הקטורת אלא גם הסגולות הריפוי של אותם צמחים שהיו מקטירים על מזבח מיוחד לאורך כל התקופה שעבודת הקורבנות התקיימה בבית המקדש.
מה זה קטורת הסמים (2)? קטורת הסמים היא תערובת חומרים מן הצומח מן החי ומן הדומם בעלי תכונות מטהרות רוחנית וריפוי נפשי ופיזי.
צמחי הקטורת יש להם כוח אנרגטי שמשפיע בשלוש הרבדים באדם : הרוחני – הגברת הרוח על החומר המאפשר לאדם להתעלות מעל המגבלות של הגוף ולהתכנס לתוך עולם רוחני , הנפשי -זיכוך וטהרת המחשבה והשפעה על מצב הרוח , הפיזי – מיקוד המחשבה , השפעה על הכוחות הרוחניים המלובשים באיברים.
באמצעות הקטורת אפשר להשפיע על כל הרבדים הרוחניים והנפשיים של האדם במודע ובעל- מודע. הציווי על הקטרת הקטורת היה במדבר לאחר מעמד קבלת התורה בהר סיני , הוא מופיע בספר שמות. הקטרת הקטורת ליוותה את העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי כל עוד התקיימה עבודת הקודש במשכן ובבית המקדש עד לחורבן בית שני . הקב"ה מצוה את הכוהנים (3) להקטיר תערובת מיוחדת של סממנים פעמיים ביום בכל יום, פעם אחת בבוקר ופעם נוספת בין הערביים. ההקטרה נעשתה בהיכל שמיועד לכך בבית המקדש על גבי מזבח מיוחד עשוי מזהב , כמו כן הכהן הגדול היה מקטיר קטורת פעם בשנה ביום הכיפורים בתוך ההיכל הפנימי והמקודש ביותר היכל קודש הקודשים. בתלמוד (4) מתואר כשהועלתה הקטורת על המזבח בבית המקדש ניחוחה הייתה מגיעה עד לעיר יריחו וגורם לעזים להתעטש עוד מסופר שריחה המופלא של הקטורת היה חוסך לנשות יריחו את הצורך להתבשם.
כל אחד עשר סממני הקטורת היו צמחים ארומטיים עם איכות אנרגטית חמה ויבשה המשייך אותם ליסוד האש מתוך ארבעה היסודות שנברא העולם.
יסוד האש הוא היסוד הכי זך והכי פחות גשמי לכן ביכולתו לטהר דברים לחבר בניהם ואף לשנות את מהותם בדיוק כמו שבאמצעות האש אפשר לקחת מספר מרכיבים שונים ומופרדים ולהפוך אותם למשהו אחד אחיד ומשובח יותר שאין לו קשר למספר המרכיבים שהיו לפני הבישול.
סגולת הקטורת
בספר הזהר הקדוש כתוב : "ואלה הם החלונות של עיניים ואזנים ונקבי החוטם והפה. בשבעת הנקבים הללו עולה הנשמה בשבעה מיני בשמים , וכך התפילה עולה בשבעה הבשמים הללו , שהם: נרד , כרכום , קנה וקינמון עם כל עצי לבונה מור ואהלות ,(לפי הרמב"ם כנראה שהכוונה לקציעה \עץ הבושם ההודי) עם כל ראשי בשמים. באותו זמן שכך התפילה עולה , מקוטרת מור וכו' . הקדוש ברוך שואל עליה...זאת עולה מן המדבר וג'ו, מקוטרת מור ולבונה וגו" ( מתוך ספר הזהר מתורגם פרשת שמות). הפסוק מדבר על הקשר של הנשמה לגוף ולסביבה החיצונית. הנשמה מלובשת בתוך החומר הגשמי של הגוף ומחייה אותו בכל רגע ורגע , הקשר של הנשמה שגוף עם עולם החיצון הוא דרך שבעה הפתחים של הראש , שתי עיניים , שתי אוזניים , שני נקבי האף והפה יחדיו עולים למספר 7 ודרכם אפשר להשפיע לנשמה . כנגד 7 פתחי הראש ישנם 7 צמחים מיוחדים בקטורת שריחם המיוחד מצליח לחדור לתוככי הנשמה להתחבר אליה לגרום להתעלות רוחנית ולסלק אנרגיות שליליות (5) המהווים מחסום לחיבור כוונות התפילה לעולמות העליונים.
צמחי המרפא שבסממני הקטורת
הקטורת שהכוהנים הקטירו על המזבח במדבר ובשני בית המקדשות הייתה מורכבת מאחד עשר סממנים :
1- צרי \ אפרסמון ( commiphora gileadensis) 2- ציפורן (syzygium aromaticum) 3- חלבנה \כלך החלבנה ( ferula galbaniflua)) 4- לבונה (Boswellia carteri ) 5 -מור(commiphora myrra) 6- קציעה \ עץ הבושם ההודי (aquillaria agalocha )
7- שיבולת נרד (nardostachys grandiflora)
8- כרכום \זעפרן (crocus sativus)
9- קושט (costus spaciosus \crepe ginger)
10- קילופה \קינמון קסיאה (cinamomum aromaticum)
11- קינמון \קינמון ציילוני (cinnamomum zeylanicum)
מלבד אחד עשר סממני הבושם הוסיפו אל הקטורת סממנים נוספים כדי להשביח את תכונותיה : 1- בורית כרשינה \ ביקיית הכרשינה vicia ervilia
2 - יין קפריסין – יין שהושרה בתוכו ניצת פרח הצלף המכונה קפריסין מכאן השם יין קפריסין. 3- מלח סדומית שמקורו מים המלח , תפקידו לשמר את ריח הציפורן .
4 – כיפת הירדן הוא סממן\צמח נוסף מעבר לאחד עשר סממנים שתפקידו היה כנראה לעבות את העשן של הקטורת ולשמר את היתמרותו ישר כלפי מעלה שלא התפזר. באשר לזיהוי הצמח יש מחלוקת בין החכמים דעה אחת אומרת שמדובר בוורד הצידוני שגודל על שפת נהר הירדן דעה שניה אומרת שמדובר בשרף מעצי אורן שגם גודל על שפת הירדן.
סדר הכנת הקטורת
סוד הכנת הקטורת היה שמור אצל משפחה אחת של כהנים בשם אבטינס שקיבלו את המרשם המדויק ממשה רבינו בעצמו. סוד הקטורת עבר מדור לדור באותה משפחה ולהם הייתה לשכה מיוחדת בבית המקדש שבה היו מכינים את הקטורת וגם היו מאחסנים את מרכיביה. את הקטורת הכינו פעם בשנה על ידי כתישת המרכיבים יחדיו. הכנת הקטורת דרשה אומנות מיוחדת בעיקר בגלל היחסים השונים בין כל מרכיביה והשילוב של הצמח שמעלה עשן . לא כל כהן הקטיר קטורת, ראש משמרת הכוהנים ערך הגרלה כל בוקר מי יזכה להקטיר קטורת, יחד עם זאת רק כהנים שעדין לא זכו להקטיר קטורת היו זכאים להשתתף בהגרלה שכן הייתה זו סגולה לעשירות. הכהן לקח חצי מנה שהיא מידת משקל מקראית כ 285 גר, ממלא כף זהב מיוחדת עם כל הסממנים ומכניס לתוך כלי זהב מיוחד ואותו כלי הכניס לכלי שני מיוחד ומכסה אותו בפיסת בד. ביד השנייה לקח כף מלאה גחלים לוהטים ניגש למזבח הזהב מפזר הגחלים ועליהם מפזר בתנועה איטית את הקטורת עד שכל האולם מתמלא עשן ריחני וסמיך, לאחר מכן הכהן היה משתחווה ויוצא מהאולם . למרות שחיטת הקורבנות הרבים בבית המקדש , הניחוח שעלה מהקטורת היה מזכיר חנות תמרוקים ולא בית מטבחיים. בנוסף למה שנאמר לעיל לקטורת הייתה סגולה מיוחדת לעצור מגפות כפי שמתואר בספר במדבר פרשת קורח גם בספר הזהר מוזכרת התכונה המיוחדת של הקטורת בעצירת מגפות. סממני הקטורת שמשו גם לצורכי רפואה את העם היהודי בארץ ובניכר כפי שאפשר ללמוד מכתבי הרפואה היהודית.
הערות שוליים :
1 – אוהל מועד , בית המקדש עבר "גלגולים" לאורך חיי העם היהודי עד לבניית בית המקדש הקבוע בירושלים בתקופת שלמה המלך. במדבר כל עבודת הקודש התנהלה באוהל מועד במשך 40 שנה של נדודי עם ישראל במדבר אוהל מועד היה בית מקדש ארעי שעם ישראל נצטווה לבנות במדבר לאחר קבלת התורה לצורך הפולחן הרוחני של הקרבת קורבנות מן החי ומן הצומח , הקטרת הקטורת , הדלקת המנורה ואפיית והצבת לחם הפנים . לאחר כניסת עם ישראל לארץ אוהל מועד נגנז ובמקומו נבנה המשכן שהיה חצי ארעי חצי קבוע , הרצפה מאבנים ואדמה הקירות והגג מעורות של בהמות. בית המקדש היה כולו בנוי מאבנים.
2 - סם\סממן\סממנים שם כולל למרכיבים של תערובות צמחי מרפא , לפעמים הכינוי סם מתייחס למרכיב מן החי או מן הדומם באותם תערובות. 3 3– עבודת הקודש במשכן ולאחר מכן בבית המקדש מתחלק לשניים : א- העבודות שעוסקות ישירות בתפעול היום יומי של המשכן ובית המקדש , הקרבת הקורבנות לסוגיהם השונים , הדלקת אש המזבח ופינוי שיריות השרפה, הקטרת הקטורת במזבח מיוחד, הדלקת פתילות המנורה , הכנת סממנים הקטורת ושמנים למיניהם לצורך עבודת הקודש . האחראים לכל העבודות האלה היו רק הכוהנים . ב- שירה ונגינה בכלים מיוחדים שליווה את כל סדר עבודת הקודש בכל יום , האחראים לכך היו הלווים. בתקופת המשכן במדבר שאוהל המשכן היה נייד הלווים היו אחראים גם על הפריקה ונשיאת כלי המשכן , עבודה זאת פסקה ברגע שנכנסו לארץ הקודש ואוהל מועד נגנז.
4 – התלמוד\הגמרא הוא קובץ ענק המהווה סיכום של דיוניים הלכתיים על המשנה (סיכום מתומצת של התורה שבעל פה) המקיף את כל הנושאים ההלכתיים שבתורה.
5 – אנרגיות שליליות , כל דבר שאנו חשים, חווים ומרגישים יש לו השפעה נפשית ורוחנית מעבר לחוויה הרגשית שהוא יוצר בעולם הפנימי שלנו אותה השפעה נפשית רוחנית מתורגמת לאנרגיה שלילית או חיובית בהתאם למקור החוויה. אנרגיות חיוביות פותחות בפנינו רבדים רוחניים "פותחות שערים" ולהיפך חוויות שליליות רגשות שליליות וכ"ו יוצרות אנרגיות שליליות שחוסמות בפנינו את החיבור לבורא עולם ועולמות עליונים.
אוריאל ארי גורפינקל
הרבליסט קליני , נטורופת וארומתרפיסט קליני.
המרכז לרפואה היהודית המסורת
בס"ד
קטורת הסמים (חלק ב ) סגולות ריפוי
אפרסמון : מיצוי מסורתי בשמן , גדל בנאות מדבר חמים. בארץ גדל באזור ים המלח , הערבה, עין גדי ויריחו. האפרסמון צמח חם ויבש . חלקי השימוש הם השרף, השורש ,הפרי, קליפת הגזע, יחד עם זאת החלק המשובח הוא השרף שממנו מפיקים את השמן המיוחד. האפרסמון מוזכר במקורות התורה בכמה מקומות, בספר בראשית , בספר שמות, בספר ירמיהו ,בספר יחזקאל בתלמוד הבבלי וגם "בספר הרפואות" שהוא הספר הקדום ביותר שנשאר בידינו של אסף הרופא שחי בארץ הקודש לאחר חורבן בית שני . שמן אפרסמון שימש כשמן למשיחת מלכי יהודה בסוף בית ראשון. אפרסמון מוכר גם בשם בלסם (4) או בלזם בגלל השמן המיוחד שהיו מפיקים ממנו. הבלזם המקראי מקורו מצמח אפרסמון שגדל בארץ יהודה והפך להיות אחד מהסמלים המובהקים של ארץ יהודה בתקופת בית ראשון ובית שני. בתקופת המקרא היה נחשב שרף האפרסמון לדבר יקר ערך בגלל ריחו המיוחד ,קושי איסוף השרף ונדיפותו המהירה. אפרסמון הוא בעל איכות מחממת מייבשת, ממיסה מדללת ,מטהרות \ אנטיספטי \ מחטא מנקז ליחה , מדלל דם , מחדש ומאחה רקמות, מגביר זרימת דם , מאלחש, מעכב תהליכי ריקבון של רקמות , סותר רעלים , מטהר הדם, משתן, מקדם מחזור, ממיס משקעים והצטברויות פסולת בכלי דם ובאיברים, מחזק פעילות חשמלית של המוח, נוגד זיהום בעיקר במערכת הנשימה. השימושים רפואיים ברפואה היהודית של השמן שימש כחלק מתכשירים לחיזוק הגוף , טיפול במחלות כבד ומע' העיכול, לטיפול במחלות ריאות , לטיפול במחלת הנפילה, וכחלק מתכשירים לסתירת רעלים מהכשת נחשים ועקרבים . כמו כן הרכיבו ממנו משקה מיוחד בשם "משקה המלכים" לחיזוק כללי של הגוף ואריכות ימים. בגלל מחירו היקר היה בשימוש בעיקר בשכבות המבוססות של העם.
צפרון : חלק הצמח לשימוש רפואי הואר ניצת הפרח. בית גידולו של עץ הציפורן באזור אוקיינוס ההודי באיי אינדונזיה , הודו , סרי לנקה וגם ביבשת אפריקה זנזיבר ואי מדגסקר. ניצת הציפורן היא החלק בשימוש רפואי ,היא חמה ויבשה. האיכות המחממת והמייבשת של הציפורן יוצרת פעילות ממיסה ומדללת , מטהרת \ אנטיספטית \ מחטאת. מייבשת ריריות, מנקזת ליחה , מגבירה זרימת דם , מטהרת את הדם, מאלחשת חזק, ממיסה משקעים והצטברויות פסולת בדופן כלי דם ובתעלות האיברים, מחזקת פעילות חשמלית של המוח , מרגיעה ומנרמלת פעילות הלב , מרגיעה את הנפש ומשרה רוגע , מטהרת ומחזק פעילות הכבד , משפרת תפקוד מע' העיכול.
השימושים רפואיים ברפואה היהודית : היו לחיזוק וטיפול מחלות הכבד ומע' העיכול, להרגעת דופק לב מהיר, לטיפול במחלת הנפילה, כחלק מתכשירים לטיפול בחרדה ולחץ נפשי, לחיזוק כוח גברא, לטיפול בדלקת מפרקים , כמו האפרסמון גם הציפורן הייתה חלק ממשקה מיוחד בשם "משקה המלכים" לחיזוק כללי של הגוף לאריכות ימים.
חלבנה \כלך החלבנה : חלק של הצמח לשימוש רפואי הוא השרף. אזור גידולו בחבלי ארץ הרריים באירן , טורקיה, צפון סוריה ולבנון .השרף מופק מקליפת הצמח על ידי חיתוך בעומק של אחד עד אחד וחצי סנטימטר בקליפת הצמח. השרף הנוטף מהחתך הוא בצבע לבן הדומה לחלב וכנראה מכאן השם המסורתי שלו חלבנה מלשון חלב. השרף (1) הנוטף מהחתך מתגבש לאחר כמה ימים בצורה של דמעות או טיפות מים ומקבל צבע חום. החלבנה היה המרכיב היוצא דופן מתוך כל מרכיבי הקטורת בגלל ריחו החריף לעומת יתר המרכיבים שהיו מנדפים ריחות נעימים . בין תפקידי החלבנה היה לו חלק בעיצוב הריח המיוחד של כל הקטורת וגם ועיצוב עמוד העשן המיוחד של הקטורת המיתמר בצורה ישרה כלפי מעלה. שרף החלבנה חם ויבש בעל איכות ממיסה מדללת ,מטהרות \ אנטיספטי \ מחטאמנקז ליחה , מדלל דם , מחדש ומאחה רקמות, מגביר זרימת דם , מאלחש , מעכב תהליכי ריקבון של רקמות, משתן, מקדם מחזור, מחזק פעילות חשמלית של המוח, יש לו פעילות נוגדת זיהום במעי' הנשימה. השימושים רפואיים ברפואה היהודית : השרף שימש לטיפול במחלות הטחול, לטיפול במחלות ריאות כולל מחלת האסכרה\דיפתריה , לטיפול במחלת הנפילה, לטיפול בעצירת שתן ואמנוריה ודיסמינוריה ולהכנת משחה לטיפול בחתכים ופצעים.
לבונה : חלק הצמח לשימוש רפואי הוא השרף . עץ הלבונה גדל בכמה מקומות שונים בעולם , אזור תימן בחצי האי ערב , אפריקה והודו. בעקרון לכל חלקי העץ יש שימוש רפואי אומנם השרף הוא החלק המפורסם ביותר לשימוש הרפואי בעולם המערבי בגלל סגולותיו המחטאות והנוגדות דלקת . ברפואה היהודית ובכלל ברפואות המסורתיות האחרות שבאזור אגם הים התיכון והמזרח בנוסף למה שנאמר לעיל ידועות גם סגולותיו והשפעותיו ברובד הנפשי (2). שרף הלבונה בעל איכות חמה ויבשה ממיסה , נוגדת דלקת ,מטהרת \ אנטיספטי \ מחטאה מנקזת ליחה , מכווצת , עוצרת דימום ושלשול מחטאת, סותרת רעלים , מטהרת הדם, ממיסה משקעים והצטברויות פסולת באיברים ,ממיסה מורסות , מחזקת פעילות חשמלית של המוח, יש לה פעילות נוגדת זיהום במעי' הנשימה , מעודדת החלמה של עור ורקמות .
השימושים הרפואיים העיקרים ברפואה היהודית היו בשרף עצמו ושמן המופק ממנה שימש כחלק מתכשירים לטיפול בתחלואה במע' העיכול, לטיפול במחלות ריאות , לטיפול במחלת הנפילה, וכחלק מתכשירים לסתירת רעלים מהכשת נחשים ועקרבים , לעצירת שלשול , לטיפול בדלקות אוזניים , להמסת מורסות בשדיים , לעצירת דימומים ולהכנת משחה לטיפול בפצעים וחתכים. מור (שרף) : בית גידולו של עץ המור הוא באזוריים מדבריים למחצה גדל ביבשת אפריקה באריתריאה , אתיופיה ,קניה, סודן , מצרים ובחצי האי הסעודי. שרף עץ המור חם ויבש . איכויותיו וסגולותיו הרפואיים מזכירים את שרף צמח האפרסמון וגם שימושיו דומים, בנוסף לאיכויות האלה יש לשרף המור גם פעילות קוטלת תולעי מעיים , מאחה רקמות שריר ,שלד וכלי דם. השימוש בשרף הוא בשרף עצמו כתוש ומנופה להכנת גלולות להורדת חום , משחות לטיפול בעור ומרתחים. השרף משמש גם לטיהור האוויר על ידי שריפתו על גחלים ופיזור העשן בחדר. מהשרף מפיקים שמן משובח המשמש כתכשיר בפני עצמו וגם כבסיס להכנת משחות.
השימושים הרפואיים ברפואה היהודית הם לטיפול בתחלואה במע' העיכול נפיחות , תולעיים , שלשול, לטיפול במחלות ריאות , וכחלק מתכשירים לסתירת רעלים מהכשת נחשים ועקרבים , לעצירת שלשול , לטיפול במחלות כבד והטחול , לחיזוק שורשי השיער , לטיפול בפצעים וחתכים , לאיחוי בקע סרעפתי ופיסורה. הרופא היהודי הספרדי מהמאה ה14 רבי נתן בן יואל פאלקירה והרופא היהודי האיטלקי מהמאה ה17 רבי יעקוב בן יצחק צהלן מדגישים את היכולת המדהימה של השרף לחדש רקמות גם במצבים שהעצם חשופה ויכולת לאיחוי שברים מורכבים.
קציעה\ קידה \ עץ הבושם ההודי חלק של הצמח לשימוש רפואי הוא השרף. אזור גידולו במזרח הרחוק באזורים הררים של צפון מערב הודו ,הרי ההימלאיה שבנפאל ופקיסטן. שרף הקציעה הוא חם ויבש . סגולות הריפוי של הקציעה , מחטא מערכתי , מטהר דם , מייבש רקמות וגידולים , מחמם ומגביר זרימת דם של האיברים הפנימיים בעיקר של הטחול והרחם , מאלחש, מנקז ליחות ונוזלים, מייבש לחות מהמוח , מחדד תפקודים קוגניטיביים, מחדד חושים, מעלה מצב רוח , מחזק הנפש, מחזק איברי המל"ך (מוח, לב , כבד) , מנרמל כוחות הנפש ומשרה רוגע, סותר רעלים , מרגיע מערכת העצבים , פותח מעברים סתומים באברי המל"ך, מנקה כלי דם, נוגד דלקת ונוגד זיהום.
שימושים רפואיים : טיפול בגידולים ומורסות באברים הפנימיים, לחיטוי חלל הפה, לטיפול בקור ברחם \ אמנוריאה ודיסמיוריה , לטיפול בקור בטחול ותקיעות דם בטחול \ היפוכונדרייה – הכוונה לכאב חד בצד שמאל ברום הבטן, לטיפול במחלות עצבים ניווניות \ אלצהיימר פרקינסון , שיטיון , חיזוק הזיכרון , לחיזוק מערכת החיסון , משמש כחיסון מן הטבע בשעת מגפה, לטיפול בדלקת מפרקים , לטיפול במחלות זיהומיות במעיים \ דיזנטריה .
שיבולת נרד חלק הצמח לשימוש רפואי הוא קנה השורש. אזור גידולו בהרים בצפון מזרח הודו ונפאל. צמח חם ויבש , השורש משמש לטיפול רפואי . אופן השימוש : שורש טחון או גרוס. כל הצמח ובפרט השורש הוא ארומטי בעל ריח חזק ונעים . מהשורש אפשר להפיק שמן נרד וגם שמן אתרי על ידי זיקוק השורש באדים. השמן המופק מהשורש הוא התכשיר המפורסם והנפוץ בעולם העתיק יחד עם זאת לצורכי רפואה, בנוסף לשמן השתמשו גם בשורש כמו שהוא להכנת מרתחים ומאבקת השורש להכנת משחות. סיבת השם שיבולת נרד זה מפני שבסיס קנה השורש הגלוי מעל האדמה מכוסה במין שערות המזכירים זנב של שועל. סגולות הריפוי של שיבולת הנרד הן מגוונות שמקצתם מזכירים מאד את הסממנים האחרים שבקטורת . מחמם , מייבש לחות והפרשות מרקמות , ממיס גידולים והצטברות ליחה ומרה שחורה, מאלחש, מגביר זרימת דם , מנקז ליחה מהמוח וממע' הנשימה , משתן ,מחזק כוח גברא , נוגד דלקת , סותר רעלים ,מסדיר פעילות הלב , מסדיר פעילות חשמלית של המוח , מרגיע ומשרה רוגע, מנקה דופנות כלי דם ותעלות באיברים \ פותח חסימות.
שימושים הרפואיים העיקרים : המסת אבנים בכליות , לטיפול בעצירת שתן , לדלקות בכבד, כבד שומני ושחמת , גידולים בכבד רחם וכליות, לטיפול מהכשת נחשים ועקרבים , לטיפול בטחול קר הגורם לכאבים ברום הבטן , לטיהור וחיזוק הכבד, לתעוקת לב, לחיזוק תפקוד המוח , למחלת הנפילה, לחיזוק כללי, לדלקות באבר מין הנשי, למצבים של דיסמינוריא ואמנוריא , לדלקת סימפוניות וריאות , לטיפול באסטמה ,לחיזוק תפקוד הקיבה, לטיפול בטחורים, דלקות עיניים , לטיפול בכינים.
כרכום \זעפרן חלק הצמח לשימוש רפואי הן צלקות הפרח. מוצאו של הכרכום הוא בצפון הודו משם נדד באמצעות שיירות הסוחרים לאזור המזרח התיכון ואירופה , היום עיקר גידולו הוא בספרד, איראן ומרוקו . בזמן בית ראשון ושני הכרכום גדל גם בארץ. הכרכום הוא חם ויבש משתמשים בצלקות הפרח שלו שדומים לשערות דקיקות בצבע חום כתום. אופן השימוש של הכרכום הוא באבקה של הצלקות , מרתח ובישול השערות , שמן , משחות , יין מושרה. הכרכום לשימוש פנימי בכמות גדולה הוא רעיל לכן משתמשים בו בכמויות זעירות בין 3 ל5 גר . סגולות הריפוי של הכרכום : מחמם וממיס גידולים ליחה ומשקעים של פסולת מדופן תעלות האיברים וכלי הדם, פותח תעלות סתומות באיברים , משתן , מקדם מחזור, עוצר דימום ריחמי , מכווץ רקמות בשימוש חיצוני, מטהר דם , מניע פעילות המעיים, נוגד דלקת ונוגד זיהום , מאלחש, מחזק תפקודים קוגניטיביים, מחזק תפקוד מערכת החיסון ,מחמם הרחם ומקדם מחזור , מרגיע ומפחית מתח נפשי.
שימושים רפואיים עיקרים : לדלקת בכבד, לטיפול בכבד שומני ושחמת , לטיפול בגידולים ואפטות בפה, לטיפול בחרדה ומצבי מתח נפשי, לטיפול בדלקת עיניים, לעצירת דימום וסתי מוגבר , לחימום הרחם וכחלק מתכשיר להגדלת פוריות נשים, למצבים של קור ברחם דיסמינוריא ואמנוריאה , לזירוז לידה, לטיפול בדלקות בדרכי השתן ומערכת הרביה הנשית, לטיפול בדלקת מפרקים , לטיפול בטחורים, לטיפול בעצירות וכאבי בטן , לטיהור הגוף והדם לאחר מחלה , כחלק מתכשיר חיסון בזמן מגפה, לחיזוק הזיכרון ,להרגעת כאב ראש, לטיפול בדלקת אוזניים, לחיזוק תפקוד הלב , לחיזוק כוח גברא , לטיפול בעצירת שתן , לטיפול בהכשת נחשים ועקרבים.
קושט חלק הצמח לשימוש רפואי הוא השורש. מוכר בימינו בשם זנגביל הקרפ או זנגביל המלמלה, מקום גידולו באזורים הטרופים של דרום מזרח אסיה. הקושט הוא חם ויבש בעל ארומה מיוחד ונחשב לתבלין יוקרתי בתקופת בית שני .השימוש הוא בשורש הצמח משתמשים בו כפי שהוא , אפשר לטחון ולהשתמש באבקה השימוש הנפוץ ביותר לצורכי רפואה היה השמן שהופיק ממנו. הקושט נחשב לצמח עוצמתי לטיפול במצבי הרעלה ומחלות זיהומיות חריפות. סגולות הריפוי : מחמם , מטהר דם , מנקז ליחה , סותר רעלים , נוגד זיהום ונוגד דלקת , יש לו השפעה על מערכת החיסון ומערכת העצבים , מטהר מתכות כבדות, קוטל תולעי מעיים , מחזק כוח גברא , משתן , מקדם מחזור, מאלחש , מוריד חום .
שימושים רפואיים : היה חלק ממשקה מיוחד בשם "אטריפל הגדול" המשמש לחיזוק איברים , עיכוב הזדקנות, , חיזוק הלב, מערכת העיכול, מערכת החיסון והמוח. שימש כאנטידות\סותר רעלים , לטיפול במחלות זיהומיות במערכת הנשימה כולל שחפת, למחלת פרקינסון, לטיפול במחלות חום , לחיזוק מערכת שריר ושלד , לטיפול בדלקת גידים , לטיפול באקזמה באיברי המין (הרפס ,עגבת , גרדת) , לטיפול בתולעי מעיים, חיזוק כוח גברא, לטיפול בעצירת שתן , רחם קר דיסמינוריאה ואמנוריאה , להרגעת כאבים בחזה ובבטן בגלל התקררות.
קילופה \קינמון קסיאה חלק הצמח לשימוש רפואי הוא קליפת העץ. סביבת גידולו דרום הודו ואי סרילנקה , החלק לשימוש קולינרי ורפואי היא הקליפה הפנימית של העץ . הקינמון נזכר לראשונה במקורות היהודיים בחומש שמות כאשר הקב"ה מצוה למשה רבינו להכין שמן המשחה וסממנים לקטורת , בזמן בית ראשון ובית שני שימש הקינמון לכמה צרכים , לקטורת בבית המקדש, כתבלין מאכל נפוץ מאד וכצמח מרפא לטיפול מגוון רחב של מחלות. הקינמון הוא חם יבש , בעל ריח וטעם חזקים ובעל חריפות . תכונות אלה מקנים לו איכויות מיוחדות שהופכות אותו לצמח שמככב במספר לא מבוטל של מרשמים להקלת מצבי חולי קשים , אסף הרופא כותב עליו בספר הרפואות : "שתיית שקל אחד (7.5 גר) של קינמון במרקחת דבש עם מים חמים מועילה לריפוי כל חולי ומכאוב". סגולות הריפוי : מחמם , מגביר זרימת דם ,מטהר רעלים , סופח גזים , מאזן רמות סוכר בדם, משפר מצב רוח , מצמת רקמות, מחזק תפקוד הלב, מטהר ומשפר תפקוד הכבד, נוגד זיהום , מחזק תפקוד אברי מל"ך (מוח, לב כבד), מקדם מחזור, משתן, מחטא חלל הפה, נוגד דלקת , מייבש לחות והפרשות, מרגיע שיעול, מנקז ליחה מהריאות, מרגיע כאב גרון ובית החזה, מחזק כוח גברא, סותר רעלים, מחזק תפקוד הקיבה.
שימושים רפואיים : לטיפול בדלקות בכבד , לטיפול בשחמת וכבד שומני, לטיהור רעלים ממערכת העיכול כתוצאה מהרעלת קיבה, לטיפול במחלת הדיזנטריה, לטיפול מצבי לחץ דכדוך וחרדות, לחיזוק מערכת עיכול קרה ולחה , לחיזוק הזיכרון ותפקודים קוגניטיביים , לטיפול בעצירת שתן , לטיפול ברחם קר דיסמינוריאה ואמנוריאה , להרגעת כאבים בכליות, לחיטוי חלל הפה, לטיפול בדלקת עיניים , לטיפול בתחלואה בדרכי הנשימה (דלקת סימפוניות וריאות) , להקלת גודש ליחה, להקלת שיעול, לטיפול בדלקת גרון, מאלחש מערכתי, לחיזוק כוח גברא, מרכיב לתכשיר לטיפול בנשיכת בעלי חיים.
קינמון \קינמון ציילוני חלק של הצמח לשימוש רפואי הוא קליפת העץ. איכויות וסגולת הריפוי והשימושים הרפואיים של קינמון הצילוני זהות לאלה של קינמון הקסיה. קינמון הצילוני היה חלק ממשקה המלכים בשם אטריפל שכתבתי עליו בסממנים הקודמים.
סיכום : אם נבחן את השפעתם לגוף נראה שלכל אחד עשר סממני הקטורת יש מכנה משותף באיכויותיהם האנרגטיות, בסגולותיהם הריפוי ובשימושם הרפואיים. כולם חמים ויבשים לכן יש להם שייכות ליסוד האש המקנה להם איכויות מאד ייחודיות כפי לרובם המכריע יש השפעה על הנפש ומצב הרוח , מטהרים דם ונוזלים בגוף , מחזקים את איברי המל"ך (מוח, לב, כבד) , סותרים רעילות , נוגדי דלקות וזיהומים. סממני הקטורת עובדים כיחידה אחת לטיפול במחלות זיהומיות ומצבי מגפה וגם כצמחים בודדים . סממני הקטורת הם צמחיים עוצמתיים מאד למגוון מצבי תחלואה ואופן ההכנה והשימוש המגוון מגדיל עוד יותר את טווח פעולתם.
הערות שוליים : 1– זיעת העץ הוא הכינוי המסורתי של השרפים ברפואה היהודית הוא דמעות העץ או זיעת העץ בגלל הצורה שהשרף מקבל לאחר שנחשף לאוויר ומתגבש המזכירים מאד דמעות או טיפות זיעה. 2– שרף לבונה בעל השפעה פסיכו-אקטיבית. בתקופת שהסנהדרין היו מוסמכים לדון דיני נפשות והיו גוזרים גזר דין מוות (היו מקרים מעטים שזה קרה במהלך ההיסטוריה) בשעת ההוצאה להורג את הנידון השקו אותו ביין ובלבונה "היוצאה ליהרג משקין אותו קורט (בין 2 ל3 גר) של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו" תלמוד בבלי מסכת סנהדרין.
בס"ד
צמח האירוס הצמח עם הכתר
למה האירוס הוא צמח שיש לו כתר ? אסף הרופא, הרופא היהודי המפורסם שחי בארץ הקודש אחרי חורבן בית שיני וכתב ספר רפואה בשם "ספר הרפואות של אסף הרופא " משבח את סגולותיו הריפוי המופלאים של האירוס וכותב : " ורוב מיני רפואות יינתן העיקר (שורש) הזה לכל מיני החלאיים הניכרים והנעלמים". אסף הרופא מוסיף וכותב בספרו רשימה של 20 מחלות שונות שצמח האירוס מסוגל לרפא . ובכן מה הקשר בין האירוס לכתר ? הקשר בין האירוס לכתר הוא המספר 20 . אסף הרופא כותב בספרו שבכוח האירוס לרפא 20 מחלות. 20 הוא הערך המספרי של האות כ . האות כ של ספירת הכתר , הספירה הראשונה בסדר עשר הספירות. לצמח האירוס יש למעלה מ200 מינים בכל רחבי העולם. ברפואת הצמחים המערבית משתמשים באירוס האמריקאי iris versicolor והאירוס גרמני germanica iris . אסף הרופא מתאר 2 סוגים : 1- אירוס עם פרחים לבנים , 2- אירוס עם פרחים כמו תכלת. האירוס עם פרחים לבנים כנראה שהכוונה לאירוס הארצישראלי iris palestina והאירוס עם פרחים כמו תכלת יכול להיות גם סוג של אירוס ארצישראלי או אירוס ארצישראלי שעבר הכלאה עם מינים אחרים של האירוס כמו האירוס הגרמני . האירוס הארצישראלי גודל בגולן, בגליל, במישור החוף ואזור השרון, הרי השומרון, הרי יהודה, אזור העמקים, בנגב הצפוני.
תכונות הצמח איכויות ראשוניות : חם ויבש בשנית , מר-מתקתק ומעט חריף . הדרגות בעוצמת האיכויות (ראשון, שיני , שלישי ורביעי) תפקידם לסייע לנו להבין את מידת השפע שלהם על האברים. האירוס מוגדר כחם ויבש בדרגה שנייה שהיא דרגה בינונית בעוצמת האנרגיה של הצמח , מעט יותר חם ויבש ביחס לחום גוף ממוצע לכן בכוחו "לשחרר ולפתוח" תקיעות זרימה בתעלות האיברים ולקדם תהליכי ריפוי ברמה עמוקה (אלטרטיבי). איכויות שניוניות : מחמם , מבשל (מקדם תהליך טיהור וחיטוי רקמות) מייבש, מנקז, מרכך , מאלחש, מרחיב ומרפה, מטהר ומחטא רקמות, מטהר דם (דיטוקס) נוגד דלקת . איכויות שלישוניות : מנקז לימפה ורקמות הכבד, מרפא מחלות כבד ומחזק תפקוד הכבד (הפטיק) , מקדם מחזור (אמנוגוג) משתן (דיורטי) , נוגד דלקת מפרקים, מאזן שומנים בדם, מקדם פעילות מעיים ומשלשל עדין , מרפא מחלות עור כרוניות, מסייע לריפוי טחורים, סותר רעלים, מנקז מרה אדומה שחורה והליחה (מרה לבנה) . במחקרים של השנים האחרונות התגלה שלאירוס יש פעילות נוגדת סרטן מסוג לימפומה (סרטן בקשרי בלוטות הלימפה). לפי אסף הרופא האירוס פועל ומשפיע על מספר איברים ומערכות : מע' הנשימה , מע' העור, מע' העצבים , מע' הלימפה, מע' שריר ושלד , מע' הרבייה הנשית והגברית, כבד, כליות, מעיים, וטחול.
רשימת המחלות שהאירוס יכול לרפא שמופיעות בספר הרפואות של אסף הרופא : 1- מרגיע שיעול ליחתי מייבש ליחה ומתמיר מרת הליחה. 2- מסייע בטיפול בעצירות משלשל ומטהר את מע' העיכול . 3 – משרה שינה . 4 – מרגיע כאבים בחלל הבטן 5 – סותר רעלים בגלל נשיכת בעלי חיים . 6- מרגיע כאב בטחול כתוצאה מהתגברות מרה שחורה (קור בכבד) . 7 – מרגיע את הנפש , חרדה ופחדים. 8 – מסייע בטיפול תופעות של מרה שחורה בנפש (עצבות, דכדוך דיכאון קל) ובגוף . 9- מחזק כוח גברא ( תפקוד הון גברי) . 10- משפר פוריות הגבר \ איכות הזרע . 11- מסייע בטיפול אמנוריאה ודיסמינוריאה ווסת דליל ווסת עם הפסקות. 12- מסייע לטיפול בדלקת גידים ודלקת בגיד הנשה \ סיאטיקה \ אישיאס (דלקת בעצב השת ) 13- מסייע לטיפול בדלקת מפרקים כרונית ושיגדון (גאוט) 14 – מסייע לטיפול בדלקות עור קשות שחין (גרב, אבעבועות , עגבת ) 15 – מסייע לטיפול בליחה בכליות (כאבים על רקע הסתיידות התעלות ) 16- מסייע לטיפול בדלקות במערכת הלימפה (לימפטיטיס) באזור בית החזה והצוואר. 17- משפר ומחזק תפקוד מע' הלימפה, מנקז ומפחית גודש לימפתי כולל בצקת. 18- מסייע לטיפול אקזמה לחה ומפרישה . 19- מסייע לחדש רקמות קרועות ופצועות (רגנרטיבי)
20 - מרגיע כאב ראש וכאב שיניים וכאב שרירים בגלל התכווצויות.
להלן פעילויות ותפקודים נוספים של צמח האירוס שמופעים ברפואה היוונית וברפואת הצמחים המערבית. 1- התגברות מרת הדם - מטהר חום ולחות בדם שגורמות לרעילות חיידקית (חום ולחות הם מצע טבעי ועשיר לצמחית חיידקים) . התסמינים : נטייה לעייפות כרונית, כאבי ראש, פריחה בעור ואלרגיה למזון. 2- התגברות מרה אדומה בכבד- מטהר חום ולחות בכבד וכיס המרה. התסמינים : בחילות וכאב ראש, טעם מר בפה, קיא בטעם מר (מרה אדומה) , נפיחות וכאבים בצידי חלל הטן, העדר טעם ותאבון מופחת. דלקת בכבד ודלקת בכיס המרה. 3- מסייע בטיפול בכבד מוגדל , כבד שומני וגודש בכבד. חולשה בתפקוד הכבד . התסמינים : נפיחות ברום הבטן בצד מרכז וימין, כאבי בטן, גיהוק חומצי , בחילות, קיא עם שיריות מזון לא מעוכל , עצירות וכאבי ראש. 4- מקל מצבים של עצירות כרונית . 5- מסייע בטיפול בחולשה בתפקוד כיס המרה ובלוטת התריס – כולל מחלת גויטר \ זפק. 6- התגברות מרה האדומה בדם - מטהר רעילות חמה בדם שגורמת לרעילות חיידקית והתפרצויות בעור. תסמינים : מורסות ופצעים בעור, דלקת בדרכי השתן והפרשות וגינליות עם ריח רע. 7- מסייע בטיפול בחום ולחות בשלפוחית השתן . התסמינים הם : דחיפות ותקיפות בשתן ושריפה בהשתנה. 8- מסייע בטיפול בחום ולחות במערכת הרבייה גברית ונשית . התסמינים : דלקות מפרישות (עגבת, דלקת בשלפוחית השתן, דלקת בנרתיק, הפרשות צהובות מהנרתיק, אנדומיטריוזיס) 9- מסייע בטיפול בגודש נוזלים בכבד. התסמינים הם : תחושה של כבדות בגוף , קוצר נשימה בגלל לחץ ברום הבטן, כבד שומני , מיימת, בצקת בכבד. 10 – מסייע בטיפול בדלקת קיבה חריפה. 11- מסייע בטיפול בגודש נוזלים בחלל הבטן . התסמינים : עודף משקל ,נפיחות בחלל הבטן, תשישות ועייפות כרונית. 12- מפחית גודש במערכת הלימפתית ומחזק תפקוד בלוטות הלימפה. מסייע בטיפול בדלקות בבלוטות הלימפה - לימפדניטיס וסקרופולה. 13- מסייע בטיפול במחלות עור – דלקת עור אטופית (אקזמה) , הרפס מכל הסוגים, פסוריאזיס , פטרת עור. 14- מסייע בטיפול בדלקות מפרקים כרונית – שיגדון וראומטיזם . 15- מסייע בטיפול בגידולים ברחם – מיומה ,גידולים שפירים, פוליפים , ציסטות, רחם ושחלות מוגדלות. 16- מפחית גודש ודלקת ממערכת הנשימה בגלל חום ולחות . התסמינים : שיעול רווי עם ליחה צהובה וסמיכה, דלקת בגרון, צרידות מכייח, דלקת בסימפוניות . ממיס ומרכך ליחה , מקל שיעול יבש ורווי. 17- מסייע בטיפול בקור ברחם שגורם לתקיעות בתפקוד הרחם. התסמינים הם : מחזור מאחר עם גושים , כאבים בשדיים , דיסמינוריאה\כאבי מחזור , עודף אסטרוגן.
לרוב הסוגים השונים של צמח האירוס יש איכויות ריפוי דומות ופעילויות משותפות.
052-348-11-22
052-348-11-22
orit.papir@gmail.com
refuayehudit@gmail.com
כתובת?
