הפרמקופיאה ברפואה יהודית

מבוא

פרמקופיאה הוא הקובץ של כל הנתונים שמגדירים את מזגם פעולותיהם ותכונותיהם של צמחי המרפא שבשימוש בכל רפואה מסורתית. לרוב הפרמקופיאה מבוססת על הצמחים המקומיים של אותו אזור בו התפתחה אותה רפואה. הפרמקופיאה כוללת גם את כל התרופות הפשוטות והמורכבות שנהגו להכין מאותם צמחים לטיפול בתחלואה האופיינית לאותה אוכלוסייה.

הפרמקופיאה היהודית היא פרמקופיאה אנרגטית, המשמעות לכך היא שתכונותיהם והשפעותיהם של צמחי המרפא נקבעים לפי האיכויות האנרגטיות שלהם.

מזג: הוא היכללות האיכויות האנרגטיות שבכל נברא: חום וקור - לחות ויובש.

ארבע האיכויות האלה נמצאות בבני אדם , בבעלי חיים, בצומח ובדומם והם אלה אשר מגדירים את המזג הטבעי, שהוא המזג המולד של כל דבר המקנה לאותו נברא את התכונות והפעולות הגומלין שלו.

הכלל הבסיסי בשימוש בפרמקופיאה אנרגטית הוא העקרון של האיכויות ההפוכות.

האיכויות ההפוכות : הוא העקרון הבסיסי ביותר העומד מאחורי ההבנה הטיפולית ברפואה היהודית.

עקרון האיכויות ההפוכות אומר שכל תופעה או מחלה בגוף יש לה מזג משלה המורכב מאחת או יותר מארבעה האיכויות הראשוניות: חום –קור, לחות -יובש והדרך לאזן ולטפל בה הוא באמצעות האיכות ההפוכה.  לדוגמה מצב של התקררות צריך לחמם, מצב של עודף לחות צריך לייבש, מצב של עודף נוזלים צריך לנקז ולייבש, מצב של חום הגורם ליובש צריך לקרר וללחך וכ"ו.

השפעות הרצויות מתרחשות כאשר יודעים להגדיר איזה סוג של השפעה אנרגטית יוצר הצמח בגוף:

חום קור לחות או יובש על האיבר מסוים. לפי זה נקבע אם צמח זה הוא בעל השפעה מחממת מקררת מייבשת או מלחכת ואיך האיבר יגיב לאותה השפעה. 

השפעות של האיכויות האנרגטיות על גוף האדם

השפעת החום על גוף האדם: מניע תהליכים , מרגיע , מרפה מתח ,מרכך רקמות , מרחיב כלי דם ותעלות מדלל דם, מגביר זרימת נוזלים ומפזר גודש נוזלים , ממריץ תהליכים , ממיס משקעים וגושים , מזין ומחזק 

השפעת הקור על גוף האדם: מרגיע , מפזר חום , מוריד נפיחות , ממתן תהליכים , מוריד לחץ דם , מיצב וממצק נוזלים , מאט זרימה , מגביר זרימה, מקרקע ממרכז וממתן, מצר כלי דם ותעלות .

השפעת הלחות על גוף האדם: מלחלח , מסכך ,מדלל, מזין , מניע זרימה , יוצר גודש ונפיחות.

השפעת היובש על גוף האדם: סופח , מפרק ומפורר , מייבש מגבש ומקריש, ממצק , מצר , מנקז, מק

קביעת האם ההשפעה היא מחממת או מקררת נמדדת לפי שני גורמים :

1- התגובה הסובייקטיבית של האדם לצמח מסוים, התגובה של הגוף שלו לצמח הזה והן על יכולתו של

הצמח לגרום להשפעה מחממת או מקררת באופן מעשי.                                                                                   

2 - הניסיון וההיקש . כאשר יודעים את מזג של צמח מסוים יכולים לשאר איך הוא ישפיעה על הגוף.

הסדר הנכון הוא שידיעת מזגם של הצמחים הוא זה שמאפשר להבין את השפעתם על הגוף , צמח חם יוצר

השפעה מחממת שיגביר זרימת דם , ירחיב כלי דם, יאלחש וירכך נוקשות.

צמח קר יגביר לחות, יכווץ והיאט זרימת דם ונוזלים.

 

איכויות האנרגטיות של הצמחים

אופן השימוש ובחירת הצמחים בפרמקופיאה אנרגטית הוא בהתאם להשפעתם האנרגטית ופעולתם בגוף.

הגדרת פעילותיהם הראשוניות של צמחי המרפא מתחלקת לשישה קבוצות שכל אחת מהן היא בעלת מזג מסוים המורכב משילוב של שתי איכויות :

1- צמחים בעלי השפעה מחממת ומייבשת.

2- צמחים בעלי השפעה מחממת ומלחכת. 

3- צמחים בעלי השפעה מקררת ומייבשת.   

4- צמחים בעלי השפעה מקררת ומלחחת. 

5-  ניטרליים מלחכים.                 

6-  ניטרליים מייבשים.

 

הטעמים

מרכיב נוסף שמשפיעה על פעילות הצמחים הוא הטעמים שלהם.

הטעמים מגבירים את התכונות של הצמחים ואת אופן השפעתם על האיברים.

במקורות מסוימים מתייחסים לטעמים בקשר למרות לכן מוזכרים ארבעה טעמים כנגד ארבע מרות :

 

מתוק – מחמם מניע ומזין, מר – מקרר מקרקע ומעורר, חמוץ – מקרר מכווץ ומנקז, מלוח – מחמם סופח ומלחכך.

 

במקורות אחרים מתייחסים לטעמים בקשר למזגים לכן מוזכרים שמונה סוגים שונים:

מתוק, מר , מלוח, חריף, עפיץ , כווץ , חמוץ ותפל .

ברוב הצמחים הטעמים לא קיימים כטעם בודד אלה משולבים : מר וחריף (קליפת תפוז וקלמנטינה, כורכום), מתוק וחמוץ (תפוח ירוק, פירות יער תפוז, קלמנטינה), מתוק ועפיץ (רימון), מתוק וחריף (מנטה, נענע ) . שילוב טעמים שונים יוצר התאמה של הפעילויות השונות של הצמחים והשפעתם על האיברים.

פעילויות הצמחים

פעילויות והשפעות הצמחים נגזרות ומוגדרות בהתאם לאיכויותיהם האנרגטיות. 

הגדרת מזגם פעולותיהם תכונותיהם של צמחי המרפא והתרופות ברפואה היהודית.

חלוקת הצמחים לפי פעילויות ראשוניות, שנוניות, שלישיות, התוויות.

1- פעילויות ראשוניות: יסוד, מזג (שילוב זוג האיכויות האנרגטיות המאפיינות את הצמח), טעם וריח.

2- פעילויות שניוניות: תכונותיהם (מכווץ- מרחיב , מייבש – מלחך , מנקז – מחזיק , מדלל – מגבש, משתן , מרפה) .                     

3- פעילויות שלישיות: סוג השפעה על הגוף ( מגביר זרימת דם , משלשל, מנקז ליחה מהריאות , מקדם מחזור, מנקה כלי דם)  .

4- התוויה כללית לפי המסורת היהודית (לאיזה מצבים נהוג להשתמש – מצבי חום ולחות , חום ויובש, חום וכ"ו) .

5- סוג המרה (על איזה מרה או מרות משפיעה)      

6- התוויות לפי איברים

7- התוויות לפי מחלות

8 - חלק בשימוש ( עלה, פרחים , פירות , קליפת הגזע, שורש קליפת השורש, זרעים)

9 - סוג ואופן השימוש (פנימי – חיצוני. תרופה פשוטה או מורכבת . כמוסות, חליטה, סירופ, חומץ, מרקחת דבש, יין מרוקח, משחה,

שמן, בלסם וכו'. שילוב עם צמחים נוספים לחזק או להחליש השפעות מסוימות)

10- יישומים משותפים (השפעות דומות לשתי הקבוצות של צמחים חמים וצמחים קרים והשוני מבחינת האיכות האנרגטית).

 החלוקה הכללית היא בין צמחים חמים וצמחים קרים. בתוך כל קבוצה יש חלוקה לפי פעילותיהם והתוויותיהם.

© כל הזכויות שמורות לאוריאל ארי גורפינקל – המרכז לרפואה יהודית.

המרקחות ברפואה היהודית

סממני המרפא(1) ברפואה היהודית מתחלקים לשניים : 1-תרופות פשוטות  2-תרופות מורכבות או מרקחות.

מרקחת היא תערובת של צמחי מרפא שרפים מינרלים ומתכות שיוצרים תרכובת אחת ואחידה לצורך רפואה שכל מרכיב תורם מתכונותיו ואיכויותיו להתוויה

הרפואית של אותה תרכובת .

המרקחות במקורות היהדות

"ועשית אותו שמן משחת קודש , רוקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קודש יהיה"  - ספר שמות פרק ל פסוק כה.

רוקח מרקחת : "כל דבר המעורב בחברו עד שזה קופח מזה או ריח או טעם קרוי מרקחת, העשוי על ידי אומנות תערובת"  - פירוש רש"י .

מרקחת : "תערובת של סממנים שונים לבשמים , לסיכה או לרפואה, רוקחי המרקחות לבשמים "  -ספר דברי הימים פרק א פסוק ט.

מרקחת : "מוציא תרופות בהם רופא יניח מכאוב וכן רוקח עושה מרקחת" - ספר בן סירא פרק לח פסוק ד-ו.

קרא עוד

מצוי הידרו-אלכוהולי (טינקטורה) עם מים חיים

טינקטורה הוא מיצוי נוזלי של החומרים המסיסים במים ובאלכוהול בצמחים. הטינקטורה מורכבת משני חלקים, החלק המימי והחלק האלכוהולי. החלק המימי הוא לטובת מסיסות של החומרים המסיסים במים שבצמח שהם בד"כ הרוב והאלכוהול ממלאה כאן שני תפקידים :

1- לטובת החומרים המסיסים באלכוהול כמו שמנים נדיפים ושרפים

2- חומר משמר.

הטינקטורה מקורה בפיטותרפיה המערבית , ברפואות המסורתיות מקובל יותר השימוש ביין רפואי וגם בחומץ כמדיום להמסת חומרים מסוימים . ליין ולחומץ יש ערך מוסף שהם מעשרים את התכשיר בגלל האיכויות הריפוי שלהם .  המטרה של הטינקטורה היא לאפשר את המיצוי המרבי של כל החומרים של הצמח במדיום מימי שהוא הכי קל ומהיר לספיגה במעיים.

קרא עוד

פיטום קטורת הסמים בבית המקדש - העדות הראשונה והקדומה ביותר בשימוש בצמחי מרפא בעם היהודי (חלק א)

קטורת הסמים היא העדות הראשונה והקדומה ביותר בשימוש בצמחי מרפא בעם היהודי, היעוד של קטורת הסמים הוא לצורך עבודת הקודש באוהל מועד במדבר (1) ובתקופת בית ראשון ובית שיני בבית המקדש בירושלים. לחכמי ישראל ולרופאים שבתוכם הייתה ידועה לא רק הסגולות הרוחניות של הקטורת אלא גם הסגולות הריפוי של אותם צמחים שהיו מקטירים על מזבח מיוחד לאורך כל התקופה שעבודת הקורבנות התקיימה בבית המקדש.                                                                       


מה זה קטורת הסמים (2)? קטורת הסמים היא תערובת חומרים מן הצומח מן החי ומן הדומם בעלי תכונות מטהרות רוחנית וריפוי נפשי ופיזי.

צמחי הקטורת יש להם כוח אנרגטי שמשפיע בשלוש הרבדים באדם :  הרוחני – הגברת הרוח על החומר המאפשר לאדם להתעלות מעל המגבלות של הגוף ולהתכנס לתוך עולם רוחני , הנפשי -זיכוך וטהרת המחשבה והשפעה על מצב הרוח , הפיזי– מיקוד המחשבה, השפעה על הכוחות הרוחניים המלובשים באיברים.

קרא עוד

קטורת הסמים (חלק ב ) סגולות ריפוי

אפרסמון :                                                            מיצוי מסורתי בשמן , גדל בנאות מדבר חמים. בארץ גדל באזור ים המלח , הערבה, עין גדי ויריחו. האפרסמון צמח חם ויבש . חלקי השימוש הם השרף, השורש ,הפרי, קליפת הגזע, יחד עם זאת החלק המשובח הוא השרף שממנו מפיקים את השמן המיוחד. האפרסמון מוזכר במקורות התורה בכמה מקומות, בספר בראשית , בספר שמות, בספר ירמיהו ,בספר יחזקאל בתלמוד הבבלי וגם "בספר הרפואות" שהוא הספר הקדום ביותר שנשאר בידינו של אסף הרופא שחי בארץ הקודש לאחר חורבן בית שני . שמן אפרסמון שימש כשמן למשיחת מלכי יהודה בסוף בית ראשון. אפרסמון מוכר גם בשם בלסם (4) או בלזם בגלל השמן המיוחד שהיו מפיקים ממנו. הבלזם המקראי מקורו מצמח אפרסמון שגדל בארץ יהודה והפך להיות אחד מהסמלים המובהקים של ארץ יהודה בתקופת בית ראשון ובית שני. בתקופת המקרא היה נחשב שרף האפרסמון לדבר יקר ערך בגלל ריחו המיוחד ,קושי איסוף השרף ונדיפותו המהירה. אפרסמון הוא בעל איכות מחממת מייבשת, ממיסה מדללת ,מטהרות \ אנטיספטי \ מחטא  מנקז ליחה , מדלל דם , מחדש ומאחה רקמות, מגביר זרימת דם , מאלחש, מעכב תהליכי ריקבון של רקמות , סותר רעלים , מטהר הדם, משתן, מקדם מחזור, ממיס  משקעים והצטברויות פסולת בכלי דם ובאיברים, מחזק פעילות חשמלית של המוח, נוגד זיהום בעיקר במערכת הנשימה.

קרא עוד

צמח האירוס הצמח עם הכתר   

למה האירוס הוא צמח שיש לו כתר?

אסף הרופא, הרופא היהודי המפורסם שחי בארץ הקודש אחרי חורבן בית שיני וכתב ספר רפואה בשם "ספר הרפואות של אסף הרופא " משבח את סגולותיו הריפוי המופלאים של האירוס וכותב : " ורוב מיני רפואות יינתן העיקר (שורש) הזה לכל מיני החלאיים הניכרים והנעלמים".  אסף הרופא מוסיף וכותב בספרו רשימה של 20 מחלות שונות שצמח האירוס מסוגל לרפא . ובכן מה הקשר בין האירוס לכתר? הקשר בין האירוס לכתר הוא המספר 20 . אסף הרופא כותב בספרו שבכוח האירוס לרפא 20 מחלות.  20 הוא הערך המספרי של האות כ. האות כ  של ספירת הכתר , הספירה הראשונה בסדר עשר הספירות. לצמח האירוס יש למעלה מ200 מינים בכל רחבי העולם. ברפואת הצמחים המערבית משתמשים באירוס האמריקאי iris versicolor  והאירוס גרמני germanica iris . אסף הרופא מתאר 2 סוגים : 1- אירוס עם פרחים לבנים , 2- אירוס עם פרחים כמו תכלת. האירוס עם פרחים לבנים  כנראה שהכוונה לאירוס הארצישראלי iris palestina והאירוס עם פרחים כמו תכלת יכול להיות גם סוג של אירוס ארצישראלי או אירוס ארצישראלי שעבר הכלאה עם מינים אחרים של האירוס כמו האירוס הגרמני. האירוס הארצישראלי גודל בגולן, בגליל, במישור החוף ואזור השרון, הרי השומרון, הרי יהודה, אזור העמקים, בנגב הצפוני. 

קרא עוד