השימושים רפואיים ברפואה היהודית
של השמן שימש כחלק מתכשירים לחיזוק הגוף , טיפול במחלות כבד ומע' העיכול, לטיפול במחלות ריאות, לטיפול במחלת הנפילה, וכחלק מתכשירים לסתירת רעלים מהכשת נחשים ועקרבים . כמו כן הרכיבו ממנו משקה מיוחד בשם "משקה המלכים" לחיזוק כללי של הגוף ואריכות ימים. בגלל מחירו היקר היה בשימוש בעיקר בשכבות המבוססות של העם.
צפרון : חלק הצמח לשימוש רפואי הואר ניצת הפרח. בית גידולו של עץ הציפורן באזור אוקיינוס ההודי באיי אינדונזיה , הודו , סרי לנקה וגם ביבשת אפריקה זנזיבר ואי מדגסקר. ניצת הציפורן היא החלק בשימוש רפואי ,היא חמה ויבשה. האיכות המחממת והמייבשת של הציפורן יוצרת פעילות ממיסה ומדללת , מטהרת \ אנטיספטית \ מחטאת. מייבשת ריריות, מנקזת ליחה , מגבירה זרימת דם , מטהרת את הדם, מאלחשת חזק, ממיסה משקעים והצטברויות פסולת בדופן כלי דם ובתעלות האיברים, מחזקת פעילות חשמלית של המוח , מרגיעה ומנרמלת פעילות הלב , מרגיעה את הנפש ומשרה רוגע , מטהרת ומחזק פעילות הכבד , משפרת תפקוד מע' העיכול.
השימושים רפואיים ברפואה היהודית : היו לחיזוק וטיפול מחלות הכבד ומע' העיכול, להרגעת דופק לב מהיר, לטיפול במחלת הנפילה, כחלק מתכשירים לטיפול בחרדה ולחץ נפשי, לחיזוק כוח גברא, לטיפול בדלקת מפרקים , כמו האפרסמון גם הציפורן הייתה חלק ממשקה מיוחד בשם "משקה המלכים" לחיזוק כללי של הגוף לאריכות ימים.
חלבנה \כלך החלבנה :
חלק של הצמח לשימוש רפואי הוא השרף. אזור גידולו בחבלי ארץ הרריים באירן , טורקיה, צפון סוריה ולבנון .השרף מופק מקליפת הצמח על ידי חיתוך בעומק של אחד עד אחד וחצי סנטימטר בקליפת הצמח. השרף הנוטף מהחתך הוא בצבע לבן הדומה לחלב וכנראה מכאן השם המסורתי שלו חלבנה מלשון חלב. השרף (1) הנוטף מהחתך מתגבש לאחר כמה ימים בצורה של דמעות או טיפות מים ומקבל צבע חום. החלבנה היה המרכיב היוצא דופן מתוך כל מרכיבי הקטורת בגלל ריחו החריף לעומת יתר המרכיבים שהיו מנדפים ריחות נעימים . בין תפקידי החלבנה היה לו חלק בעיצוב הריח המיוחד של כל הקטורת וגם ועיצוב עמוד העשן המיוחד של הקטורת המיתמר בצורה ישרה כלפי מעלה. שרף החלבנה חם ויבש בעל איכות ממיסה מדללת ,מטהרות \ אנטיספטי \ מחטאמנקז ליחה , מדלל דם , מחדש ומאחה רקמות, מגביר זרימת דם , מאלחש , מעכב תהליכי ריקבון של רקמות, משתן, מקדם מחזור, מחזק פעילות חשמלית של המוח, יש לו פעילות נוגדת זיהום במעי' הנשימה.
השימושים רפואיים ברפואה היהודית : השרף שימש לטיפול במחלות הטחול, לטיפול במחלות ריאות כולל מחלת האסכרה\דיפתריה , לטיפול במחלת הנפילה, לטיפול בעצירת שתן ואמנוריה ודיסמינוריה ולהכנת משחה לטיפול בחתכים ופצעים.
לבונה : חלק הצמח לשימוש רפואי הוא השרף . עץ הלבונה גדל בכמה מקומות שונים בעולם , אזור תימן בחצי האי ערב , אפריקה והודו. בעקרון לכל חלקי העץ יש שימוש רפואי אומנם השרף הוא החלק המפורסם ביותר לשימוש הרפואי בעולם המערבי בגלל סגולותיו המחטאות והנוגדות דלקת . ברפואה היהודית ובכלל ברפואות המסורתיות האחרות שבאזור אגם הים התיכון והמזרח בנוסף למה שנאמר לעיל ידועות גם סגולותיו והשפעותיו ברובד הנפשי (2). שרף הלבונה בעל איכות חמה ויבשה ממיסה , נוגדת דלקת ,מטהרת \ אנטיספטי \ מחטאה מנקזת ליחה , מכווצת , עוצרת דימום ושלשול מחטאת, סותרת רעלים , מטהרת הדם, ממיסה משקעים והצטברויות פסולת באיברים ,ממיסה מורסות , מחזקת פעילות חשמלית של המוח, יש לה פעילות נוגדת זיהום במעי' הנשימה , מעודדת החלמה של עור ורקמות. השימושים הרפואיים העיקרים ברפואה היהודית היו בשרף עצמו ושמן המופק ממנה שימש כחלק מתכשירים לטיפול בתחלואה במע' העיכול, לטיפול במחלות ריאות , לטיפול במחלת הנפילה, וכחלק מתכשירים לסתירת רעלים מהכשת נחשים ועקרבים , לעצירת שלשול , לטיפול בדלקות אוזניים , להמסת מורסות בשדיים , לעצירת דימומים ולהכנת משחה לטיפול בפצעים וחתכים.
מור (שרף) : בית גידולו של עץ המור הוא באזוריים מדבריים למחצה גדל ביבשת אפריקה באריתריאה , אתיופיה ,קניה, סודן , מצרים ובחצי האי הסעודי. שרף עץ המור חם ויבש . איכויותיו וסגולותיו הרפואיים מזכירים את שרף צמח האפרסמון וגם שימושיו דומים, בנוסף לאיכויות האלה יש לשרף המור גם פעילות קוטלת תולעי מעיים , מאחה רקמות שריר ,שלד וכלי דם. השימוש בשרף הוא בשרף עצמו כתוש ומנופה להכנת גלולות להורדת חום , משחות לטיפול בעור ומרתחים. השרף משמש גם לטיהור האוויר על ידי שריפתו על גחלים ופיזור העשן בחדר. מהשרף מפיקים שמן משובח המשמש כתכשיר בפני עצמו וגם כבסיס להכנת משחות.
השימושים הרפואיים ברפואה היהודית הם לטיפול בתחלואה במע' העיכול נפיחות , תולעיים , שלשול, לטיפול במחלות ריאות , וכחלק מתכשירים לסתירת רעלים מהכשת נחשים ועקרבים , לעצירת שלשול , לטיפול במחלות כבד והטחול , לחיזוק שורשי השיער , לטיפול בפצעים וחתכים , לאיחוי בקע סרעפתי ופיסורה. הרופא היהודי הספרדי מהמאה ה14 רבי נתן בן יואל פאלקירה והרופא היהודי האיטלקי מהמאה ה17 רבי יעקוב בן יצחק צהלן מדגישים את היכולת המדהימה של השרף לחדש רקמות גם במצבים שהעצם חשופה ויכולת לאיחוי שברים מורכבים.
קציעה\ קידה \ עץ הבושם ההודי
חלק של הצמח לשימוש רפואי הוא השרף. אזור גידולו במזרח הרחוק באזורים הררים של צפון מערב הודו ,הרי ההימלאיה שבנפאל ופקיסטן. שרף הקציעה הוא חם ויבש . סגולות הריפוי של הקציעה , מחטא מערכתי , מטהר דם , מייבש רקמות וגידולים , מחמם ומגביר זרימת דם של האיברים הפנימיים בעיקר של הטחול והרחם , מאלחש, מנקז ליחות ונוזלים, מייבש לחות מהמוח , מחדד תפקודים קוגניטיביים, מחדד חושים, מעלה מצב רוח , מחזק הנפש, מחזק איברי המל"ך (מוח, לב , כבד) , מנרמל כוחות הנפש ומשרה רוגע, סותר רעלים , מרגיע מערכת העצבים , פותח מעברים סתומים באברי המל"ך, מנקה כלי דם, נוגד דלקת ונוגד זיהום.
שימושים רפואיים : טיפול בגידולים ומורסות באברים הפנימיים, לחיטוי חלל הפה, לטיפול בקור ברחם \ אמנוריאה ודיסמיוריה , לטיפול בקור בטחול ותקיעות דם בטחול \ היפוכונדרייה – הכוונה לכאב חד בצד שמאל ברום הבטן, לטיפול במחלות עצבים ניווניות \ אלצהיימר פרקינסון , שיטיון , חיזוק הזיכרון , לחיזוק מערכת החיסון , משמש כחיסון מן הטבע בשעת מגפה, לטיפול בדלקת מפרקים , לטיפול במחלות זיהומיות במעיים \ דיזנטריה .
שיבולת נרד חלק הצמח לשימוש רפואי הוא קנה השורש. אזור גידולו בהרים בצפון מזרח הודו ונפאל. צמח חם ויבש , השורש משמש לטיפול רפואי . אופן השימוש : שורש טחון או גרוס. כל הצמח ובפרט השורש הוא ארומטי בעל ריח חזק ונעים . מהשורש אפשר להפיק שמן נרד וגם שמן אתרי על ידי זיקוק השורש באדים. השמן המופק מהשורש הוא התכשיר המפורסם והנפוץ בעולם העתיק יחד עם זאת לצורכי רפואה, בנוסף לשמן השתמשו גם בשורש כמו שהוא להכנת מרתחים ומאבקת השורש להכנת משחות. סיבת השם שיבולת נרד זה מפני שבסיס קנה השורש הגלוי מעל האדמה מכוסה במין שערות המזכירים זנב של שועל. סגולות הריפוי של שיבולת הנרד הן מגוונות שמקצתם מזכירים מאד את הסממנים האחרים שבקטורת . מחמם , מייבש לחות והפרשות מרקמות , ממיס גידולים והצטברות ליחה ומרה שחורה, מאלחש, מגביר זרימת דם , מנקז ליחה מהמוח וממע' הנשימה , משתן ,מחזק כוח גברא , נוגד דלקת , סותר רעלים ,מסדיר פעילות הלב , מסדיר פעילות חשמלית של המוח , מרגיע ומשרה רוגע, מנקה דופנות כלי דם ותעלות באיברים \ פותח חסימות.
שימושים הרפואיים העיקרים : המסת אבנים בכליות , לטיפול בעצירת שתן , לדלקות בכבד, כבד שומני ושחמת , גידולים בכבד רחם וכליות, לטיפול מהכשת נחשים ועקרבים , לטיפול בטחול קר הגורם לכאבים ברום הבטן , לטיהור וחיזוק הכבד, לתעוקת לב, לחיזוק תפקוד המוח , למחלת הנפילה, לחיזוק כללי, לדלקות באבר מין הנשי, למצבים של דיסמינוריא ואמנוריא , לדלקת סימפוניות וריאות , לטיפול באסטמה ,לחיזוק תפקוד הקיבה, לטיפול בטחורים, דלקות עיניים , לטיפול בכינים.
כרכום \זעפרן חלק הצמח לשימוש רפואי הן צלקות הפרח. מוצאו של הכרכום הוא בצפון הודו משם נדד באמצעות שיירות הסוחרים לאזור המזרח התיכון ואירופה , היום עיקר גידולו הוא בספרד, איראן ומרוקו . בזמן בית ראשון ושני הכרכום גדל גם בארץ. הכרכום הוא חם ויבש משתמשים בצלקות הפרח שלו שדומים לשערות דקיקות בצבע חום כתום. אופן השימוש של הכרכום הוא באבקה של הצלקות , מרתח ובישול השערות , שמן , משחות , יין מושרה. הכרכום לשימוש פנימי בכמות גדולה הוא רעיל לכן משתמשים בו בכמויות זעירות בין 3 ל5 גר . סגולות הריפוי של הכרכום : מחמם וממיס גידולים ליחה ומשקעים של פסולת מדופן תעלות האיברים וכלי הדם, פותח תעלות סתומות באיברים , משתן , מקדם מחזור, עוצר דימום ריחמי , מכווץ רקמות בשימוש חיצוני, מטהר דם , מניע פעילות המעיים, נוגד דלקת ונוגד זיהום , מאלחש, מחזק תפקודים קוגניטיביים, מחזק תפקוד מערכת החיסון ,מחמם הרחם ומקדם מחזור , מרגיע ומפחית מתח נפשי.
שימושים רפואיים עיקרים : לדלקת בכבד, לטיפול בכבד שומני ושחמת , לטיפול בגידולים ואפטות בפה, לטיפול בחרדה ומצבי מתח נפשי, לטיפול בדלקת עיניים, לעצירת דימום וסתי מוגבר , לחימום הרחם וכחלק מתכשיר להגדלת פוריות נשים, למצבים של קור ברחם דיסמינוריא ואמנוריאה , לזירוז לידה, לטיפול בדלקות בדרכי השתן ומערכת הרביה הנשית, לטיפול בדלקת מפרקים , לטיפול בטחורים, לטיפול בעצירות וכאבי בטן , לטיהור הגוף והדם לאחר מחלה , כחלק מתכשיר חיסון בזמן מגפה, לחיזוק הזיכרון ,להרגעת כאב ראש, לטיפול בדלקת אוזניים, לחיזוק תפקוד הלב , לחיזוק כוח גברא , לטיפול בעצירת שתן , לטיפול בהכשת נחשים ועקרבים.
קושט חלק הצמח לשימוש רפואי הוא השורש. מוכר בימינו בשם זנגביל הקרפ או זנגביל המלמלה, מקום גידולו באזורים הטרופים של דרום מזרח אסיה. הקושט הוא חם ויבש בעל ארומה מיוחד ונחשב לתבלין יוקרתי בתקופת בית שני .השימוש הוא בשורש הצמח משתמשים בו כפי שהוא , אפשר לטחון ולהשתמש באבקה השימוש הנפוץ ביותר לצורכי רפואה היה השמן שהופיק ממנו. הקושט נחשב לצמח עוצמתי לטיפול במצבי הרעלה ומחלות זיהומיות חריפות. סגולות הריפוי : מחמם , מטהר דם , מנקז ליחה , סותר רעלים , נוגד זיהום ונוגד דלקת , יש לו השפעה על מערכת החיסון ומערכת העצבים , מטהר מתכות כבדות, קוטל תולעי מעיים , מחזק כוח גברא , משתן , מקדם מחזור, מאלחש , מוריד חום .
שימושים רפואיים : היה חלק ממשקה מיוחד בשם "אטריפל הגדול" המשמש לחיזוק איברים , עיכוב הזדקנות, , חיזוק הלב, מערכת העיכול, מערכת החיסון והמוח. שימש כאנטידות\סותר רעלים , לטיפול במחלות זיהומיות במערכת הנשימה כולל שחפת, למחלת פרקינסון, לטיפול במחלות חום , לחיזוק מערכת שריר ושלד , לטיפול בדלקת גידים , לטיפול באקזמה באיברי המין (הרפס ,עגבת , גרדת) , לטיפול בתולעי מעיים, חיזוק כוח גברא, לטיפול בעצירת שתן , רחם קר דיסמינוריאה ואמנוריאה , להרגעת כאבים בחזה ובבטן בגלל התקררות.
קילופה \קינמון קסיאה
חלק הצמח לשימוש רפואי הוא קליפת העץ. סביבת גידולו דרום הודו ואי סרילנקה , החלק לשימוש קולינרי ורפואי היא הקליפה הפנימית של העץ . הקינמון נזכר לראשונה במקורות היהודיים בחומש שמות כאשר הקב"ה מצוה למשה רבינו להכין שמן המשחה וסממנים לקטורת , בזמן בית ראשון ובית שני שימש הקינמון לכמה צרכים , לקטורת בבית המקדש, כתבלין מאכל נפוץ מאד וכצמח מרפא לטיפול מגוון רחב של מחלות. הקינמון הוא חם יבש , בעל ריח וטעם חזקים ובעל חריפות . תכונות אלה מקנים לו איכויות מיוחדות שהופכות אותו לצמח שמככב במספר לא מבוטל של מרשמים להקלת מצבי חולי קשים , אסף הרופא כותב עליו בספר הרפואות : "שתיית שקל אחד (7.5 גר) של קינמון במרקחת דבש עם מים חמים מועילה לריפוי כל חולי ומכאוב". סגולות הריפוי : מחמם , מגביר זרימת דם ,מטהר רעלים , סופח גזים , מאזן רמות סוכר בדם, משפר מצב רוח , מצמת רקמות, מחזק תפקוד הלב, מטהר ומשפר תפקוד הכבד, נוגד זיהום , מחזק תפקוד אברי מל"ך (מוח, לב כבד), מקדם מחזור, משתן, מחטא חלל הפה, נוגד דלקת , מייבש לחות והפרשות, מרגיע שיעול, מנקז ליחה מהריאות, מרגיע כאב גרון ובית החזה, מחזק כוח גברא, סותר רעלים, מחזק תפקוד הקיבה.
שימושים רפואיים : לטיפול בדלקות בכבד , לטיפול בשחמת וכבד שומני, לטיהור רעלים ממערכת העיכול כתוצאה מהרעלת קיבה, לטיפול במחלת הדיזנטריה, לטיפול מצבי לחץ דכדוך וחרדות, לחיזוק מערכת עיכול קרה ולחה , לחיזוק הזיכרון ותפקודים קוגניטיביים , לטיפול בעצירת שתן , לטיפול ברחם קר דיסמינוריאה ואמנוריאה , להרגעת כאבים בכליות, לחיטוי חלל הפה, לטיפול בדלקת עיניים , לטיפול בתחלואה בדרכי הנשימה (דלקת סימפוניות וריאות) , להקלת גודש ליחה, להקלת שיעול, לטיפול בדלקת גרון, מאלחש מערכתי, לחיזוק כוח גברא, מרכיב לתכשיר לטיפול בנשיכת בעלי חיים.
קינמון \קינמון ציילוני
חלק של הצמח לשימוש רפואי הוא קליפת העץ. איכויות וסגולת הריפוי והשימושים הרפואיים של קינמון הצילוני זהות לאלה של קינמון הקסיה. קינמון הצילוני היה חלק ממשקה המלכים בשם אטריפל שכתבתי עליו בסממנים הקודמים.
סיכום:
אם נבחן את השפעתם לגוף נראה שלכל אחד עשר סממני הקטורת יש מכנה משותף באיכויותיהם האנרגטיות, בסגולותיהם הריפוי ובשימושם הרפואיים. כולם חמים ויבשים לכן יש להם שייכות ליסוד האש המקנה להם איכויות מאד ייחודיות כפי לרובם המכריע יש השפעה על הנפש ומצב הרוח , מטהרים דם ונוזלים בגוף , מחזקים את איברי המל"ך (מוח, לב, כבד) , סותרים רעילות , נוגדי דלקות וזיהומים. סממני הקטורת עובדים כיחידה אחת לטיפול במחלות זיהומיות ומצבי מגפה וגם כצמחים בודדים . סממני הקטורת הם צמחיים עוצמתיים מאד למגוון מצבי תחלואה ואופן ההכנה והשימוש המגוון מגדיל עוד יותר את טווח פעולתם.
הערות שוליים :
1– זיעת העץ הוא הכינוי המסורתי של השרפים ברפואה היהודית הוא דמעות העץ או זיעת העץ בגלל הצורה שהשרף מקבל לאחר שנחשף לאוויר ומתגבש המזכירים מאד דמעות או טיפות זיעה. 2– שרף לבונה בעל השפעה פסיכו-אקטיבית. בתקופת שהסנהדרין היו מוסמכים לדון דיני נפשות והיו גוזרים גזר דין מוות (היו מקרים מעטים שזה קרה במהלך ההיסטוריה) בשעת ההוצאה להורג את הנידון השקו אותו ביין ובלבונה "היוצאה ליהרג משקין אותו קורט (בין 2 ל3 גר) של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו" תלמוד בבלי מסכת סנהדרין.
