באמצעות הקטורת אפשר להשפיע על כל הרבדים הרוחניים והנפשיים של האדם במודע ובעל- מודע. הציווי על הקטרת הקטורת היה במדבר לאחר מעמד קבלת התורה בהר סיני, הוא מופיע בספר שמות. הקטרת הקטורת ליוותה את העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי כל עוד התקיימה עבודת הקודש במשכן ובבית המקדש עד לחורבן בית שני . הקב"ה מצוה את הכוהנים (3) להקטיר תערובת מיוחדת של סממנים פעמיים ביום בכל יום, פעם אחת בבוקר ופעם נוספת בין הערביים. ההקטרה נעשתה בהיכל שמיועד לכך בבית המקדש על גבי מזבח מיוחד עשוי מזהב , כמו כן הכהן הגדול היה מקטיר קטורת פעם בשנה ביום הכיפורים בתוך ההיכל הפנימי והמקודש ביותר היכל קודש הקודשים. בתלמוד (4) מתואר כשהועלתה הקטורת על המזבח בבית המקדש ניחוחה הייתה מגיעה עד לעיר יריחו וגורם לעזים להתעטש עוד מסופר שריחה המופלא של הקטורת היה חוסך לנשות יריחו את הצורך להתבשם.

כל אחד עשר סממני הקטורת היו צמחים ארומטיים עם איכות אנרגטית חמה ויבשה המשייך אותם ליסוד האש מתוך ארבעה היסודות שנברא העולם.

יסוד האש הוא היסוד הכי זך והכי פחות גשמי לכן ביכולתו לטהר דברים לחבר בניהם ואף לשנות את מהותם בדיוק כמו שבאמצעות האש אפשר לקחת מספר מרכיבים שונים ומופרדים ולהפוך אותם למשהו אחד אחיד ומשובח יותר שאין לו קשר למספר המרכיבים שהיו לפני הבישול.


סגולת הקטורת

בספר הזהר הקדוש כתוב : "ואלה הם החלונות של עיניים ואזנים ונקבי החוטם והפה. בשבעת הנקבים הללו עולה הנשמה בשבעה מיני בשמים , וכך התפילה עולה בשבעה הבשמים הללו , שהם: נרד , כרכום , קנה וקינמון עם כל עצי לבונה מור ואהלות ,(לפי הרמב"ם כנראה שהכוונה לקציעה \עץ הבושם ההודי) עם כל ראשי בשמים. באותו זמן שכך התפילה עולה , מקוטרת מור וכו' . הקדוש ברוך שואל עליה...זאת עולה מן המדבר וג'ו, מקוטרת מור ולבונה וגו" ( מתוך ספר הזהר מתורגם פרשת שמות). הפסוק מדבר על הקשר של הנשמה לגוף ולסביבה החיצונית. הנשמה מלובשת בתוך החומר הגשמי של הגוף ומחייה אותו בכל רגע ורגע , הקשר של הנשמה שגוף עם עולם החיצון הוא דרך שבעה הפתחים של הראש , שתי עיניים , שתי אוזניים , שני נקבי האף והפה יחדיו עולים למספר 7 ודרכם אפשר להשפיע לנשמה  . כנגד 7 פתחי הראש ישנם 7 צמחים מיוחדים בקטורת שריחם המיוחד מצליח לחדור לתוככי הנשמה להתחבר אליה לגרום להתעלות רוחנית ולסלק אנרגיות שליליות (5) המהווים מחסום לחיבור כוונות התפילה לעולמות העליונים.


צמחי המרפא שבסממני הקטורת

הקטורת שהכוהנים הקטירו על המזבח במדבר ובשני בית המקדשות הייתה מורכבת מאחד עשר סממנים :

1- צרי \ אפרסמון ( commiphora gileadensis)

2- ציפורן (syzygium aromaticum)

3- חלבנה \כלך החלבנה ( ferula galbaniflua))

4- לבונה (Boswellia carteri )             

5 -מור(commiphora myrra)

6- קציעה \ עץ הבושם ההודי (aquillaria agalocha )                   

7- שיבולת נרד (nardostachys grandiflora)

8- כרכום \זעפרן (crocus sativus) 

9- קושט  (costus spaciosus \crepe ginger) 

 10- קילופה \קינמון קסיאה   (cinamomum aromaticum)

11- קינמון \קינמון ציילוני  (cinnamomum zeylanicum)

                                                                                                                   

מלבד אחד עשר סממני הבושם הוסיפו אל הקטורת סממנים נוספים כדי להשביח את תכונותיה :       

1- בורית כרשינה \ ביקיית הכרשינה vicia ervilia

2 - יין קפריסין – יין שהושרה בתוכו ניצת פרח הצלף המכונה קפריסין מכאן השם יין קפריסין.

3- מלח סדומית שמקורו מים המלח , תפקידו לשמר את ריח הציפורן.

4 – כיפת הירדן הוא סממן\צמח נוסף מעבר לאחד עשר סממנים שתפקידו היה כנראה לעבות את העשן של הקטורת ולשמר את היתמרותו ישר כלפי מעלה שלא התפזר. באשר לזיהוי הצמח יש מחלוקת בין החכמים דעה אחת אומרת שמדובר בוורד הצידוני שגודל על שפת נהר הירדן דעה שניה אומרת שמדובר בשרף מעצי אורן שגם גודל על שפת הירדן. 


סדר הכנת הקטורת 

סוד הכנת הקטורת היה שמור אצל משפחה אחת של כהנים בשם אבטינס שקיבלו את המרשם המדויק ממשה רבינו בעצמו. סוד הקטורת עבר מדור לדור באותה משפחה ולהם הייתה לשכה מיוחדת בבית המקדש שבה היו מכינים את הקטורת וגם היו מאחסנים את מרכיביה. את הקטורת הכינו פעם בשנה על ידי כתישת המרכיבים יחדיו. הכנת הקטורת דרשה אומנות מיוחדת בעיקר בגלל היחסים השונים בין כל מרכיביה והשילוב של הצמח שמעלה עשן . לא כל כהן הקטיר קטורת, ראש משמרת הכוהנים ערך הגרלה כל בוקר מי יזכה להקטיר קטורת, יחד עם זאת רק כהנים שעדין לא זכו להקטיר קטורת היו זכאים להשתתף בהגרלה שכן הייתה זו סגולה לעשירות. הכהן לקח חצי מנה שהיא מידת משקל מקראית כ 285 גר, ממלא כף זהב מיוחדת עם כל הסממנים ומכניס לתוך כלי זהב מיוחד ואותו כלי הכניס לכלי שני מיוחד ומכסה אותו בפיסת בד. ביד השנייה לקח כף מלאה גחלים לוהטים ניגש למזבח הזהב מפזר הגחלים ועליהם מפזר בתנועה איטית את הקטורת עד שכל האולם מתמלא עשן ריחני וסמיך, לאחר מכן הכהן היה משתחווה ויוצא מהאולם . למרות שחיטת הקורבנות הרבים בבית המקדש , הניחוח שעלה מהקטורת היה מזכיר חנות תמרוקים ולא בית מטבחיים. בנוסף למה שנאמר לעיל לקטורת הייתה סגולה מיוחדת לעצור מגפות כפי שמתואר בספר במדבר פרשת קורח גם בספר הזהר מוזכרת התכונה המיוחדת של הקטורת בעצירת מגפות. סממני הקטורת שמשו גם לצורכי רפואה את העם היהודי בארץ ובניכר כפי שאפשר ללמוד מכתבי הרפואה היהודית.


הערות שוליים :

1 – אוהל מועד , בית המקדש עבר "גלגולים" לאורך חיי העם היהודי עד לבניית בית המקדש הקבוע בירושלים בתקופת שלמה המלך. במדבר כל עבודת הקודש התנהלה באוהל מועד במשך 40 שנה של נדודי עם ישראל במדבר אוהל מועד היה בית מקדש ארעי שעם ישראל נצטווה לבנות במדבר לאחר קבלת התורה לצורך הפולחן הרוחני של הקרבת קורבנות מן החי ומן הצומח , הקטרת הקטורת , הדלקת המנורה ואפיית והצבת לחם הפנים. לאחר כניסת עם ישראל לארץ אוהל מועד נגנז ובמקומו נבנה המשכן שהיה חצי ארעי חצי קבוע , הרצפה מאבנים ואדמה הקירות והגג מעורות של בהמות. בית המקדש היה כולו בנוי מאבנים.                                                           

2 - סם\סממן\סממנים שם כולל למרכיבים של תערובות צמחי מרפא , לפעמים הכינוי סם מתייחס למרכיב מן החי או מן הדומם באותם תערובות.                               

3– עבודת הקודש במשכן ולאחר מכן בבית המקדש מתחלק לשניים : א- העבודות שעוסקות ישירות בתפעול היום יומי של המשכן ובית המקדש , הקרבת הקורבנות לסוגיהם השונים , הדלקת אש המזבח ופינוי שיריות השרפה, הקטרת הקטורת במזבח מיוחד, הדלקת פתילות המנורה , הכנת סממנים הקטורת ושמנים למיניהם לצורך עבודת הקודש . האחראים לכל העבודות האלה היו רק הכוהנים . ב- שירה ונגינה בכלים מיוחדים שליווה את כל סדר עבודת הקודש בכל יום , האחראים לכך היו הלווים. בתקופת המשכן במדבר שאוהל המשכן היה נייד הלווים היו אחראים גם על הפריקה ונשיאת כלי המשכן , עבודה זאת פסקה ברגע שנכנסו לארץ הקודש ואוהל מועד נגנז.

4 – התלמוד\הגמרא הוא קובץ ענק המהווה סיכום של דיוניים הלכתיים על המשנה (סיכום מתומצת של התורה שבעל פה) המקיף את כל הנושאים ההלכתיים שבתורה.

5 – אנרגיות שליליות , כל דבר שאנו חשים, חווים ומרגישים יש לו השפעה נפשית ורוחנית מעבר לחוויה הרגשית שהוא יוצר בעולם הפנימי שלנו אותה השפעה נפשית רוחנית מתורגמת לאנרגיה שלילית או חיובית בהתאם למקור החוויה. אנרגיות חיוביות פותחות בפנינו רבדים רוחניים "פותחות שערים" ולהיפך חוויות שליליות רגשות שליליות וכ"ו יוצרות אנרגיות שליליות שחוסמות בפנינו את החיבור לבורא עולם ועולמות עליונים.